Law1955The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 287 of חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, אמרת הנאשם.
This section is in חלק ה׳ – הליכי שפיטה / פרק ראשון: הליכים לפני המשפט / סימן ג׳ – חקירה מוקדמת
287. אמרת הנאשם
(א)משנסתיימה גביית עדות עדי התביעה, יסביר השופט החוקר לנאשם, בלשון פשוטה כדי הבנת הנאשם, את מהות האשמה נגדו ויודיע לו שהוא זכאי להביא עדים לטובתו וכן למסור בעצמו אמרה, בשבועה או שלא בשבועה.
(ב)טרם שהודיע הנאשם את החלטתו בדבר מסירת אמרה, יסביר לו השופט החוקר, באופן שיובן לנאשם –
(1)שאין עליו חובה לומר דבר אלא זכות היא לו, אך כל מה שיאמר יירשם ויוכל לשמש עדות במשפטו;
(2)שלא יתלה כל תקוה בכל הבטחה שהובטחה לו ולא יירא מכל איום שאיימו עליו על מנת להביאו לידי הודאה באשמה, אולם כל מה שיאמר יכול לשמש עדות במשפטו למרות ההבטחה או האיום.
The text on this page is adapted from the entry חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.