Law1955The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 298ט of חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, צו אישום.
This section is in חלק ה׳ – הליכי שפיטה / פרק ראשון: הליכים לפני המשפט / סימן ד׳ – חקירת סיבות מוות
298ט. צו אישום
תיקון: תשכ״ד
(א)נראה לשופט חוקר כי הראיות שהובאו לפניו יש בהן כדי להוכיח לכאורה שנעברה עבירה על ידי אדם, רשאי הוא לצוות שיואשם לפני בית דין צבאי או בית משפט אחר בשל אותה עבירה, ובלבד ששופט חוקר לא יתן צו לפי סעיף זה אלא אם נתן לאדם הזדמנות להשמיע טענותיו ולהביא ראיותיו לפניו.
(ב)שופט־חוקר שסיים חקירה לפי סימן זה יעביר את חומר החקירה ואת הצו על תוצאות החקירה לפרקליט הצבאי הראשי.
(ג)נתן השופט החוקר צו לפי סעיף קטן (א) לגבי אדם שחוק זה חל עליו, יורה הפרקליט הצבאי הראשי לתובע צבאי להגיש כתב אישום לבית דין צבאי נגד מי שעליו ניתן הצו.
(ד)ציווה שופט־חוקר על אישום אדם שאין חוק זה חל עליו, יעביר העתק הצו ליועץ המשפטי לממשלה.
(ה)היועץ המשפטי לממשלה או הפרקליט הצבאי הראשי רשאי להחזיר את חומר החקירה לשופט החוקר לשם השלמתו, אם היה סבור שהוא טעון השלמה.
The text on this page is adapted from the entry חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.