Skip to main content

Law1955

Section 351 of חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, קריאת כתב־האישום וטענות טרומיות.

This section is in חלק ה׳ – הליכי שפיטה / פרק שלישי: הליכים רגילים

351. קריאת כתב־האישום וטענות טרומיות

תיקון: תשכ״ד, תשל״ה, תשס״ז־2

(א)משנסתיימה פרשת הרכב מותב בית הדין יקרא אב בית הדין את כתב־האישום ויסביר לנאשם את מהות האשמה.

(ב)לאחר מכן יודיע בית הדין לנאשם על זכותו לטעון טענות טרומיות אלו:

(1)חוסר סמכות לבית הדין;

(2)זיכוי קודם או הרשעה קודמת;

(3)התיישנות העבירה;

(4)כתב־האישום אינו מגלה עבירה;

(5)פגם או פסול בכתב־האישום;

(6)הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

(ג)לא טען הנאשם, או סניגורו, בשלב זה טענה טרומית, אין בכך כדי למנעו מלטעון אותה בכל שלב אחר של המשפט, אולם אין הוא רשאי לעשות כן לגבי הטענות הטרומיות המפורטות בפסקאות (4) ו־(5) לסעיף קטן (ב) אלא ברשות בית הדין.

(ד)לא תישמע בפני בית דין צבאי מחוזי או בפני בית דין צבאי לתעבורה טענה כי כתב־האישום צריך היה להיות מוגש במחוז שיפוטי אחר.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring