Skip to main content

Law1955

Section 358 of חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, החלטת בית הדין בהודאת הנאשם.

This section is in חלק ה׳ – הליכי שפיטה / פרק שלישי: הליכים רגילים

358. החלטת בית הדין בהודאת הנאשם

תיקון: תשכ״ד

(א)השיב הנאשם שהוא מודה באשמה – רשאי בית הדין, מנימוקים שיירשמו, לא לקבל את ההודאה ולהמשיך בדיון כאילו כפר הנאשם באשמה, או כאילו כפר באשמה והודה בעובדות שצויינו על ידי בית הדין.

(ב)לא החליט בית־הדין שלא לקבל את ההודאה – רואים את האשמה כמוכחת ובית הדין ירשיע את הנאשם על פי הודאתו.

(ג)לפני הרשעתו של הנאשם יביא התובע הצבאי בפני בית הדין את העובדות המהוות את העבירה ונסיבותיה; חלק הנאשם על עובדות אלה או מקצתן ובית הדין לא החליט החלטה על פי סעיף 357, רשאי בית הדין להתיר הבאת ראיות בקשר לעובדות שבמחלוקת.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring

Section 358 of חוק השיפוט הצבאי | Israel.com