Skip to main content

Regulations1978

Section 3א of תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל״ט–1978, תוספות לקיצבה מיוחדת.

3א. תוספות לקיצבה מיוחדת

תיקון: תשפ״ב

(א)נכה הזכאי לקיצבה מיוחדת לפי תקנה 3, ומצוי בחזקתו ילד שטרם מלאו לו 3 שנים, יהיה זכאי לתוספת לקיצבה האמורה בשיעור של 10.7% מהסכום הבסיסי, ובלבד שלא תשולם התוספת האמורה בעד יותר משני ילדים; לעניין זה, ”ילד“ – כהגדרתו בסעיף 238 לחוק.

(ב)נכה הזכאי לקיצבה מיוחדת לפי תקנות 3(ג) או (ד), שמתקיימים לגביו כל אלה בחודש שהקיצבה משולמת בעדו, יהיה זכאי לתוספת לקיצבה בשיעור 253.07% מקצבת יחיד מלאה:

(1)הוא זקוק, לדעת רופא המוסד, בשל מצבו הרפואי ותלותו בזולת, לשני מטפלים;

(2)הוא בעל שני היתרים להעסקת עובד זר כמשמעותם בסעיף 1יג לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991;

(3)הוא העסיק בפועל שני עובדים זרים או עובד זר ועובד נוסף במשרה מלאה, שאינו בן משפחה;

(4)הוא אינו זכאי לתוספת בשל היותו נכה מונשם מכוח הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקיצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף.

לעניין זה –

”עובד זר“ – כהגדרתו בחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991, שאינו שוהה שלא כדין בישראל לפי סעיף 324ב לחוק;

”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, ילד, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, חם או חמות, נכד או נכדה וכן בו זוגו וילדו של כל אחד מהם, לרבות בן משפחה כאמור שהוא שלוב.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל״ט–1978⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring