Regulations1965The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 6 of תקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון רגיל), תשכ״ו–1965, קבלת ילדים למעון.
6. קבלת ילדים למעון
תיקון: תשנ״ד
(א)לא יתקבל ילד למעון אלא אם הוא מתאים לסוגי הילדים שבעבורם ניתן רשיון לניהולו.
(ב)לא יתקבל ילד למעון אלא אם נשלח אליו על ידי הורו או אפוטרופסו או על ידי מי שמוסמך לכך על פי כל דין; אולם אם טרם מלאו לילד 12 שנים, לא יתקבל הילד למעון במטרה להחזיקו בו במשך תקופה העולה על חודשיים ולא יוחזק בו כאמור אלא על פי החלטת פקיד סעד, בית משפט או הועדה; בבואה להחליט בדבר הוצאת הילד מהבית והעברתו למעון, תשקול הועדה את השיקולים המפורטים בתוספת הראשונה.
(ג)לא יתקבל ילד למעון אלא אם הומצאה למעון תעודה רפואית שניתנה על ידי מוסד רפואי מוכר המעידה כי אין הילד נגוע במחלה מידבקת.
(ד)היה מנהל המעון בדעה כי יש צורך בקבלת הילד באופן דחוף מותר לקבלו אף אם לא הומצאה תעודה רפואית כאמור בתקנת משנה (ג); תעודה כאמור תומצא תוך שבוע מיום קבלת הילד למעון.
(ה)לא יתקבל ילד למעון שבו ניתן חינוך דתי אלא אם הוא בן אותה דת.
(ו)על אף האמור בתקנת משנה (ה) אם היו הורי הילד או אפוטרופסו או פקיד סעד לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש״ך–1960, או מנהל המעון שבו ניתן חינוך דתי ושאליו עומד ילד בן דת אחרת להתקבל, סבורים כי טובת הילד דורשת כי יתקבל למעון האמור, יפנו בכתב למפקח בבקשה להרשות את קבלת הילד; היה המפקח סבור כי טובת הילד מחייבת את קבלתו למעון שאליו הוגשה בקשה להתקבל, רשאי הוא לאשר את קבלתו.
The text on this page is adapted from the entry תקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון רגיל), תשכ״ו–1965 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.