Skip to main content

Regulations1945

Section 58 of תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, עבירות ביחס לנשק־אש, חמרי־נפץ רכוש וכו׳.

This section is in חלק ג׳ – עבירות שנדונים עליהן רק בבתי־משפט צבאיים בלבד

58. עבירות ביחס לנשק־אש, חמרי־נפץ רכוש וכו׳

תיקון: 1946

שום אדם לא –

(א)יירה בנשק־אש כל־שהוא על כל אדם או על כל קבוצה של בני־אדם, או לכל מקום שבני־אדם עשויים להימצא בו, או

(ב)יזרוק או יניח פצצה, רימון־יד או חפץ מבעיר מתוך כוונה לגרום מות או חבלה לאדם כל־שהוא או נזק לרכוש כל־שהוא, או

(ג)יישא כל נשק־אש, תחמושת, פצצה, רימון־יד או חפץ נפיץ או מבעיר ללא תעודת־היתר שהוענקה בידי מפקד צבאי או מטעמו, או בדרך אחרת מאשר בהתאם לדבריה ולתנאיה של אותה תעודת־היתר, או

(ד)יהיה חבר לכל קבוצה או חבר של בני־אדם, שחבר אחד או יותר מהם עברו – בזמן היותם חברים לקבוצה או לחבר – או עוברים עבירה על התקנות האלה.

הענשה: מיתה או אותו עונש פחות מזה, אשר יהיה בית־המשפט עשוי לצוות עליו.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring