Section 3 of הוראות בנק ישראל (נכסים נזילים), תשל״א–1971, פקדון.

(א)בהוראות אלה, ”פקדון“ – כל התחייבות בפקדון של תאגיד בנקאי.

(ב)כדי להסיר ספק נאמר בזה כי ”התחייבות בפקדון“ כוללת, לענין הוראות אלה, גם התחייבויות של תאגיד בנקאי כדלהלן:

(1)התחייבות בשל הלוואה שקיבל;

(2)התחייבות לשלם כסף לאדם, אם קיבל התאגיד הבנקאי תמורתה כספים ובסכום שקיבל, מלבד דמי עמלה בשל מתן ההתחייבות;

(3)התחייבות על פי שיק או פקודת תשלום שמשך על עצמו, שטר חוב שעשה או קיבול שטר חליפין, אם ההתחייבות היא לפרעון עם דרישה או שמועד פרעונה הגיע;

(4) (א)התחייבות על פי ערבות לפי סעיף 14ד לפקודת הבנקאות, 1941;

(ב)התחייבות על פי ערבות להבטחת אשראי שניתן מאת התאגיד הבנקאי והומחה בידו;

(ג)התחייבות על פי ערבות להבטחת אשראי שניתן מאת מלווה ללווה ביזמתו או בתיווכו של התאגיד הבנקאי;

(5)התחייבות הנובעת מכספים ששולמו על חשבון ניירות ערך שהוצעו לציבור על פי תשקיף שפרסומו הותר כאמור בסעיף 15 לחוק ניירות ערך ואשר הופקדו לפי תנאי התשקיף והוראות סעיף 28 לחוק ניירות ערך;

(6)התחייבות התאגיד הבנקאי להחזיר נייר ערך ששאל, אם מכר את נייר הערך; סכום ההתחייבות יהיה הסכום שקיבל התאגיד הבנקאי תמורת המכירה.

(ג)התחייבות שניתן להגדירה כפקדון לפי סעיף קטן (א) או לפי אחת או יותר מפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ב), תיכלל בחישוב סכום הפקדונות לפי הוראות אלה פעם אחת בלבד.

(ד)לעניין הוראות אלה, דינו של פקדון שיש לגביו זכות קיזוז או שעבוד כדין כל פקדון אחר.

(ה)מפקדון העומד לזכות מפקיד לא תופחת הלוואה שניתנה לאותו מפקיד או לאדם אחר, אלא אם הותרה ההפחתה במפורש בהוראות אלה.

(ו)(בוטל).

(ז)לענין הוראות אלה דין קבלת הלוואה על ידי המפקיד כנגד הפקדון, כדין גבייתו או פרעונו.