Skip to main content

Directives1971

Section 7 of הוראות בנק ישראל (נכסים נזילים), תשל״א–1971, שבירת פקדון לטווח ארוך.

This section is in פרק שני: נזילות במטבע ישראלי

7. שבירת פקדון לטווח ארוך

תיקון: תשל״ד־4, תשל״ו־2, תשל״ז, תשל״ח, תשל״ח־6, תש״ם־2, תשמ״א, תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשמ״ד־2, תשמ״ה־4, תשמ״ח־4, תשמ״ט, תשמ״ט־5, תש״ן־3, תשנ״ב, תשנ״ב־3, תשנ״ה־2, תשנ״ה־3

פרע תאגיד בנקאי –

(1)פקדון כאמור בסעיף 6(8) שהוא פקדון לפי פסקה (1) להגדרת ”פקדון לטווח ארוך“, כולו או חלקו, לפני תום שנה מיום הפקדתו; או

(2)יותר ממחצית של פקדון כאמור בסעיף 6(8) שהוא פקדון לפי פסקה (2) להגדרת ”פקדון לטווח ארוך“, לפני תום שנה מיום הפקדתו, ובפקדון המופקד לשיעורין – מיום ההפקדה הראשונה,

חייב הוא להחזיק נכסים נזילים כנגד כל הפקדון, למשך תקופה השווה לתקופה שעברה מיום ההפקדה עד יום הפרעון כאמור, בשיעור ההפרש שבין שיעור הנזילות שחל על הפקדון לפני הפרעון ובין שיעור הנזילות שלפי סעיף 6(1).

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨הוראות בנק ישראל (נכסים נזילים), תשל״א–1971⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring