Order2010The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of צו בנק ישראל (מידע בעניין התפתחויות בשוק מטבע החוץ בישראל), התש״ע–2010, הגדרות.
1. הגדרות
תיקון: תשע״א, תשע״ב, תשע״ט
בצו זה –
”אזור“ – יהודה והשומרון;
”בעל ענין“ – המחזיק ב־10 אחוזים או יותר מהון המניות הנפרע של תאגיד;
”דולר“ – דולר של ארצות הברית של אמריקה או שוויו במטבע חוץ אחר;
”השקעה ישירה בחוץ לארץ“ – השקעה של בעל ענין שהוא תושב ישראל המדווח בהון של תאגיד חוץ, לרבות בדרך של תשלום לבעלים, וכן הלוואות מכל סוג לתאגיד חוץ או לתאגיד נשלט, למעט אשראי לקוחות ואשראי ספקים;
”השקעה ישירה בישראל“ – השקעה של בעל ענין שהוא תושב חוץ בהון של תאגיד תושב ישראל, לרבות בדרך של תשלום לבעלים, וכן הלוואות מכל סוג לתאגיד תושב ישראל מבעל ענין תושב חוץ ומתאגיד שולט, ולמעט אשראי לקוחות ואשראי ספקים;
”התחייבויות פיננסיות“ – אשראי מכל סוג, למעט הלוואת בעלים, הלוואות מתאגיד חוץ, הלוואות מתאגיד שולט, הלוואות מתאגיד נשלט, אשראי לקוחות ואשראי ספקים;
”חברה בת“ – חברה, שהחברה המדווחת מחזיקה, במישרין או בעקיפין, ב־50 אחוזים או יותר מהון המניות הנפרע שלה;
”חוץ לארץ“ או ”מחוץ לישראל“ – למעט אזור;
”יתרת השקעה ישירה בחוץ לארץ“ – יתרה, במחירי שוק, של מניות סחירות בתאגיד חוץ, בתוספת יתרה בהון עצמי של תאגיד חוץ שמניותיו אינן סחירות, בתוספת יתרת הלוואות מכל סוג שנתן תושב ישראל המדווח לתאגיד חוץ ולתאגיד נשלט, ולמעט אשראי לקוחות ואשראי ספקים;
”יתרת השקעה ישירה של תושב חוץ בישראל“ – יתרה, במחירי שוק, של מניות סחירות בתאגיד תושב ישראל, בתוספת יתרה בהון עצמי של תאגיד תושב ישראל שמניותיו אינן סחירות והמוחזקות במישרין בידי בעל ענין תושב חוץ, בתוספת יתרת הלוואות מכל סוג שנתן כבעל ענין תושב חוץ וכתאגיד שולט, ולמעט אשראי לקוחות ואשראי ספקים;
”יתרת נכסים פיננסים“ – יתרה, במחירי שוק, של ניירות ערך חוץ סחירים, ויתרה בהון עצמי של תאגיד שמניותיו אינן סחירות, והכל למעט החזקות כבעל ענין, ובתוספת יתרת פקדונות בחוץ לארץ;
”מבטח“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;
”מתווך פיננסי“ – תאגיד בנקאי ומנהל תיקי השקעות, כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995;
”נייר ערך“ – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1967 [צ״ל: התשכ״ח–1968];
”נייר ערך חוץ“ – נייר ערך של חברה שהואגדה מחוץ לישראל;
”נייר ערך ישראלי“ – (נמחקה);
”עסקה“ – מכירה, קנייה, קבלה לרשות, העברה מרשות, החזקה, הלוואה, פיקדון, תשלום, מתנה, קיזוז, בין שהאדם העושה אותן פועל לטובת עצמו ובין שהוא פועל לטובת אחר, ואף אם הוא פועל באמצעות שלוח או נאמן;
”קופת גמל“ – כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;
”קרן נאמנות“ – קרן להשקעות משותפות בנאמנות, כהגדרתה בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994;
”רבעון“ – תקופה של שלושה חודשים המתחילה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי וב־1 באוקטובר של כל שנה;
”תאגיד חוץ“ – תאגיד תושב חוץ, שתושב ישראל מחזיק במישרין ב־10 אחוזים או יותר מהון המניות הנפרע שלו;
”תאגיד נשלט“ – תאגיד תושב חוץ, שתושב ישראל מחזיק ב־10 אחוזים או יותר מהון המניות הנפרע שלו באמצעות תאגיד חוץ;
”תאגיד שולט“ – תאגיד תושב חוץ המחזיק באמצעות בעל ענין תושב חוץ ב־10 אחוזים או יותר מהון תאגיד תושב ישראל;
”תושב חוץ“ – מי שאינו תושב ישראל;
”תושב ישראל“ – כל אחד מאלה:
(1)אזרח ישראלי, או מי שנמצא בישראל או באזור על פי אשרת עולה או תעודת עולה, או על פי רישיון לישיבת קבע, ובלבד שבשנים עשר החודשים שקדמו לביצוע עסקה שהה בישראל או באזור תקופה העולה על 180 ימים, ברציפות או לסירוגין;
(2)תאגיד שנרשם בפנקס המתנהל על פי כל דין בישראל או באזור, או שחובה עליו להירשם בפנקס כאמור, ומי שאינו יחיד שעיקר פעילותו בישראל או באזור.
The text on this page is adapted from the entry צו בנק ישראל (מידע בעניין התפתחויות בשוק מטבע החוץ בישראל), התש״ע–2010 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.