Section 10 of תקנות הפרוצדורה בפני בית הדין הכללי לפיצויים (הגנה), 1941, בקשת בינים.

(א)למרות העובדה כי בית־הדין יוכל להיות מורכב משני בני־אדם או יותר, בקשות לבית הדין למתן כל צו עפ״י הפקודה או עפ״י תקנות אלה עד לבירור המשפט או בנוגע לכל ענין אשר ייתכן כי יהא צורך לקבל בו את הוראות בית הדין לפני הדיון, תובאנה לדיון בפני חבר יחיד של בית הדין: בתנאי שהחבר הדן בבקשה רשאי לדחות את הבקשה כדי לדון בה בישיבת בית הדין, ואילו אם נתבקש בכך ע״י כל צד חייב הוא לדחותה כאמור.

(ב)הצד המגיש בקשה שעליה חלה תקנה זו עליו לקבוע עם הרושם מועד לבירורה ועליו למסור לשאר הצדדים לסכסוך מודעה על המועד לא פחות משבעה ימים מראש.

(ג)לפני הגשת הבקשה שעליה חלה תקנה זו על הצד המבקש את מתן הצו להשתדל לקבל, אם יש אפשרות לכך, את הסכמתם של שאר הצדדים לבירור, להגשת הבקשה. משנתקבלה הסכמה זו מותר להגיש את הבקשה לצו במכתב הערוך על שם הרושם ואליו תצורף ההסכמה בכתב כשהיא חתומה ע״י הצדדים או בשמם, ואז רשאי בית הדין ליתן את הצו ולהודיע לצדדים על כך: בתנאי שאם רוצה בית הדין לשמוע את טענות הצדדים לפני מתן ההחלטה על הבקשה חייב הרושם להודיע לצדדים בהתאם לכך ולמסור מודעה על קביעת המועד לבירור לא פחות משבעה ימים מראש. כשיקבע בית הדין את סכום ההוצאות המשפטיות על כל בקשה שעליה חלה תקנה זו עליו לקחת בחשבון את הוראות הסעיף הזה.

(ד)כל צו שניתן ושעליו חלה תקנה זו יכול בית הדין לבטלו או לשנותו באותם התנאים שימצאם צודקים.