Section 26 of תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי״ד–1954, קביעת מעבידים של סוגי מבוטחים.

לגבי מבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (6) לחוק יראו כמעביד –

(1)לגבי מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי:

(א)לענין תקנה 25(1) ו־(2)(א) – החייב בתשלום שכר העבודה למדריכים ולעובדים בהכשרה המקצועית או בשיקום המקצועי, ואם אין באותו מקום מדריכים או עובדים אחרים המקבלים שכר במזומנים בעד הדרכתם או עבודתם בהכשרה או בשיקום – מי שנושא בהוצאות כלכלתם ודיורם של אלה;

(ב)לענין תקנה 25(2)(ב) – מעבידו של החניך לענין חוק החניכות, תשי״ג–1953, או לפי חוק עבודת הנוער, תשי״ג–1953;

(ג)לענין תקנה 25(3) – הקיבוץ;

(ד)לענין תקנה 25(4) – המוסד להשכלה גבוהה;

(ה)לענין תקנה 25(5) – המוסד הרפואי.

(1א)לגבי מבוטח בשעת בחינה לפי סעיף 22 לחוק החניכות, תשי״ג–1953, מעבידו לענין החוק האמור;

(1ב)לגבי מבוטח בשעת בחינה לפי הפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959 –

(1)מעבידו בשעת הבחינה;

(2)באין מעביד כאמור – משרד העבודה;

(2)לגבי המבוטח שהנו חבר מגן דוד אדום בישראל או חבר בארגון אחר כאמור בסעיף 16(א)(3) לחוק – את החייב בתשלום שכר עבודה לעובד שכיר באותו ארגון, ואם אין עובד שכיר כאמור, את הסניף הנוגע בדבר של מגן דוד אדום בישראל או של הארגון האחר, הכל לפי הענין; אולם אם המבוטח הוא חברה בארגון נשים מתנדבות שחברותיו פועלות בבית־חולים כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, יראו כמעבידו את בעל בית החולים;

(3)(בוטלה);

(4)לגבי מבוטח שהינו אסיר או עציר כאמור בסעיף 31(א)(7) או (8) לחוק – את המדינה, ואם הוא מצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי – את מי שנחשב כמעביד לגבי מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי.