Section 3 of תקנות הבטחת הכנסה (כללי הזכאות והוראות ביצוע), התשמ״ב–1982, זכאות לפי סעיף 2(א)(7) לחוק.

(א)המטפל בבן זוגו החולה או בילדו החולה, זכאי לגימלה לפי סעיף 2(א)(7) לחוק, אם מתקיימים תנאים אלה:

(1)החולה זקוק להשגחה תמידית לתקופה של 45 ימים רצופים לפחות;

(2)המטפל בחולה טיפל בו תקופה כאמור בפסקה (1) בתכוף להגשת התביעה לגימלה;

(3)המטפל והחולה מתגוררים באותה דירה.

(ב)הזכאות לגימלה לפי תקנת משנה (א) תימשך תקופה שלא תעלה על 6 חדשים רצופים;

הוראה זו לא תחול אם החולה הוא אחד מאלה:

(1)ילד נכה שמשתלמת בעדו גמלה לפי תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ״ח–1998, לרבות ילד נכה שלא משולמת בעדו גמלה כאמור בשל כך שמשתלמת בעדו הטבה לפי הסכם בדבר גמלת ניידות שנערך לפי סעיף 9 לחוק הביטוח, ואחד מהוריו מטפל בו;

(2)ילד המאושפז בבית־חולים, והורהו משגיח עליו לפי הוראת הרופא המטפל בו, ובלבד שהומצא למוסד לביטוח לאומי אישור רפואי על כך;

(3)הוא נעשה זקוק להשגחה תמידית לאחר הגיעו לגיל 65 שנים בגבר ו־60 באשה.

(ג)זכאי המטפל לתשלום ממקור כלשהו בעד התקופה בה טיפל בחולה, יהיה זכאי לגימלה לפי תקנה זו אם התשלום נמוך מסכום הגימלה לפי סעיף 5(א)(1) לחוק.

(ד)תקנה זו לא תחול על המטפל בילדו –

(1)אם בן זוגו זכאי לגימלה לפי סעיף 2(א)(4) לחוק;

(2)אם בת זוגו זכאית לגימלה לפי סעיף 2(א)(5) לחוק, אלא אם בהחזקתה מספר ילדים, והילד החולה מאושפז במוסד רפואי.

(ה)בתקנה זו, ”ילד“ – לרבות ילד המטופל במסגרת משפחת אומנה שאישר משרד העבודה והרווחה ולמעט מי שמטופל כאמור בחלק משעות היממה בלבד.