Skip to main content

Regulations2016

Section 6 of תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות), התשע״ז–2016, תנאים לייבוא רכב לשימוש אישי מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר.

6. תנאים לייבוא רכב לשימוש אישי מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר

תיקון: תשפ״ב

המבקש לייבא רכב המיועד לשימושו האישי או המשפחתי או העסקי–עצמי והוא מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר לפי סעיף 33(ב)(5) לחוק, ימציא לרשות המוסמכת לייבוא את כל אלה:

(1)התחייבות יצרן הרכב או סוכן ראשי, לספק לרכב שירותים אלה כפי שהוסכם עם מייבא הרכב: שירותי תחזוקה, אחריות, שירותי תיקון תקלת בטיחות סדרתית ואספקת מוצרי תעבורה בישראל;

(2)התחייבות בעל רישיון להפעלת מוסך המוסמך לביצוע עבודות מכונאות רכב ברכב מסוג הרכב המבוקש לייבוא להעמיד לרשות בעל הרכב את המוסך ומיתקניו לשם מתן שירותי תחזוקה לרכב;

(3)חלף האמור בפסקאות (1) ו־(2) – אישור יצרן הרכב או סוכן ראשי לספק לרכב שירותי תחזוקה, אחריות, שירותי תיקון תקלת בטיחות סדרתית ואספקת מוצרי תעבורה במדינת חוץ, כאשר יצרן הרכב או הסוכן הראשי, לפי העניין, אחראים להעברת הרכב מישראל למיתקן תחזוקה של יצרן הרכב במדינת חוץ ולהשבתו ללקוח;

(4)התחייבות מייבא הרכב בתצהיר, מאומת על ידי עורך דין, להודיע למנהל על כל שינוי בתוקפם של אישור או התחייבות המנויים בתקנה זו.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות), התשע״ז–2016⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring