Regulations1982The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 2 of תקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל), התשמ״ב–1982, היתר הובלת בעלי חיים.
2. היתר הובלת בעלי חיים
תיקון: תשס״ז, תשע״ד
(א)לא יוציא אדם בעלי חיים ממשק, לא יובילם ולא יכניסם למשק אלא בהיתר בכתב מאת רופא וטרינר ממשלתי ובהתאם לתנאי ההיתר.
(א1)על אף האמור בתקנת משנה (א), הובלה רגלית למרעה של כבשים או עזים (להלן – צאן), הוצאה של צאן ממשק לצורך הובלה כאמור והכנסה למשק של צאן שהובל מהמרעה כאמור, אינה טעונה היתר, ובלבד שהתקיימו שלושת אלה:
(1)הצאן מסומן לפי תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן), התשכ״ט–1969, או שאינו טעון סימון לפי התקנות האמורות;
(2)הצאן חוסן נגד מחלת הפה והטלפיים ב־12 החודשים קודם יציאתו למרעה ונגד מחלת הברוצלוזיס לפי תקנה 1א(ג) לתקנות מחלות בעלי חיים (ביעור מחלת הברוצלוזיס בצאן), התשמ״ט–1989;
(3)ההוצאה למרעה מהמשק וההכנסה בחזרה מהמרעה למשק בוצעו בתוך פרק זמן שאינו עולה על 48 שעות.
(ב)רופא וטרינר ממשלתי רשאי לתת היתר להובלת בעלי חיים, לשנותו או להתנות בו תנאים, ובלבד שההובלה תואמת הוראות לענין הובלת בעלי חיים לפי תקנות שהותקנו מכוח חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ״ד–1994, ורשאי הוא לסרב לתתו.
(ג)בתקנה זו, ”בעלי חיים“ – בקר, גמלים, חזירים, כבשים, עזים ועופות.
The text on this page is adapted from the entry תקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל), התשמ״ב–1982 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.