Section 9 of צו המסחר עם האויב (אפוטרופוס), 1939.

(1)האפוטרופוס יחזיק בידו, או שישלמו לו מתוך הכספים ששולמו לאפוטרופוס ביחס לכל אויב מסוים, מסים כדי חמשה אחוזים למאה –

(א)מן הכספים ששולמו לו, וכן

(ב)משויו של כל רכוש שהוקנה לו או שהזכות עליו הוקנתה לו:

בתנאי כי האפוטרופוס הפועל לפי הוראה כללית או הוראה מיוחדת של שר האוצר רשאי להפחית או למחול כל מס מהמסים שיש צורך לשלמם לאפוטרופוס או שהאפוטרופוס צריך להחזיקם בידו בהתאם לפסקא זו.

שויו של הרכוש לצורך הערכת המסים יהא המחיר אשר, לפי דעת שר האוצר או כל אדם המורשה על ידו לכך או כל ועדה שהורכבה ואושרה על ידו לכך, יתקבל ממכירתו של אותו רכוש אם יימכר בשוק החפשי. את המסים המגיעים בעד רכוש כזה אפשר לעכב אם מתוך פירות מכירתו או העברתו ואם מתוך כל הכנסה המתקבלת הימנו.

(2)כמו־כן רשאי האפוטרופוס לגבות או לעכב בידו מתוך כל רכוש, סכום כל־שהוא, בצירוף הריבית עליו – לפי אותו שיעור ששר האוצר עשוי להגדירו, שהוציא על אותו רכוש או בקשר אליו, אגב שימוש בכוחותיו לפי הפקודה או הצו הזה, ואותו סכום בצירוף הריבית הנ״ל, יהווה שעבוד ראשון על אותו רכוש, שתהיה נודעת לו זכות קדימה לכל שעבוד אחר שעל אותו רכוש.