Section 3 of פקודת הפטנטים, סימני האמצאה, זכות יוצרים וסימני המסחר (שעת חירום), 1939, סמכותו של הרושם ליתן רשיונות עפ״י פטנטים, סימני אמצאה או זכות יוצרים של אויבים ונתיני אויב.

(1)כל אימת –

(א)שאויב או נתין אויב הוא בעל פטנט או סימן אמצאה רשום או בעל זכות יוצרים או זכאי באיזו טובת הנאה בפטנט, בסימן אמצאה רשום או בזכות יוצרים (ולא טובת ההנאה גרידא של בעל הרשיון) בין לבדו ובין במשותף עם כל אדם אחר, או שהיה כך מתחילת היום השלישי בספטמבר, אלף ותשע מאות ושלושים ותשע;

(ב)והרושם נוכח כי טובתם של תושבי ישראל, כולם או מקצתם, מחייבת כי ישתמשו בזכויות שנמסרו עפ״י הפטנט או כי ישתמשו בסימן האמצאה או בזכות היוצרים, כפי שהענין יחייב, וכי אדם שאינו אויב או נתין אויב רוצה להשתמש בזכויות הנ״ל או בסימן האמצאה הנ״ל או בזכות היוצרים, ויש לו היכולת לעשות זאת, רשאי הרושם, לפי בקשתו של אותו אדם, ליתן צו הנותן לו רשיון עפ״י אותו פטנט או לשמוש בסימן האמצאה, או המקנה לו טובת הנאה בזכות היוצרים, כפי שהענין יחייב, אם לכל מותר ימי תקפם של הפטנט, הרישום או זכות היוצרים, ואם לתקופה פחותה מזה, כפי שיישר בעיני הרושם.

(2)סמכותו של הרושם עפ״י סעיף זה להוציא צו למתן הרשיון תהא כוללת את הסמכות –

(א)להוציא צו למתן רשיון־יחיד לאותו אדם בלבד;

(ב)להוציא צו הנותן רשיון ביחס לפטנט, לסימן האמצאה הרשום או לזכות היוצרים, ואעפ״י שקיים לגביהם רשיון, בין רשיון יחיד ובין רשיון אחר (כשאינו רשיון־יחיד שניתן מכוח הסמכויות המסורות עפ״י סעיף זה); וכן

(ג)להוציא צו הנותן רשיון באותם התנאים שהרושם ימצא לראוי להטיל.

(3)כשהרושם מוציא צו עפ״י הסמכות המסורה בסעיף זה, ליתן רשיון ביחס לפטנט, לסימן אמצאה רשום או לזכות יוצרים אשר בעדם ניתן כל רשיון אחר שלא עפ״י צו שניתן עפ״י סעיף זה, רשאי הרושם ביחס לאותו רשיון אחר ליתן צו שהוא היה מוסמך לתיתו על יסוד בקשה עפ״י סעיף קטן (2) של הסעיף דלעיל, ואשר לדעתו הוא דרוש, בשים לב לצו שניתן עפ״י סעיף זה.

(4)צו הנותן רשיון עפ״י סעיף זה יהא ניתן להוצאה לפועל – בלי לפגוע בכל דרך־ביצוע אחרת – כאילו היה מובלע בתעודה למתן הרשיון שנחתמה ע״י בעל הפטנט, בעל סימן האמצאה הרשום או בעל זכות היוצרים, כפי שהענין יחייב, וע״י כל הצדדים האחרים שיש להם טובת הנאה בהם, בהיות להם כושר מלא לכך, ופעולתו של הצו תהא איפוא לשלול מכל צד כזה כל זכות בקשר עם הפטנט, סימן האמצאה הרשום או זכות היוצרים, שהשמוש בה יהא סותר את השמוש ברשיון בהתאם לתנאים אשר בהם ניתן ובהתחשב עם תנאים אלה.

(5)בעל רשיון שניתן עפ״י סעיף זה רשאי להגיש תביעה משפטית על הפרה בשמו הוא, כאילו היה הוא עצמו בעל הפטנט, בעל האמצאה הרשום או בעל זכות היוצרים, כפי שהענין יחייב, אך באופן שכל אדם, פרט לאויב, שהוא, בין לבדו ובין במשותף עם אדם אחר, בעל הפטנט, הבעל הרשום של סימן האמצאה הרשום או בעל זכות היוצרים, כפי שהענין יחייב, יהא צד למשפט, חוץ אם בית המשפט שהמשפט יוגש בו, רואה צורך להורות אחרת, בין –

(א)בתור תובע, אם הוא מסכים בכתב לכך, ובין

(ב)בתור נתבע, אם אין הוא מסכים כך.

אדם שעשוהו לנתבע בכל משפט מכוח סעיף קטן זה, לא יהא צפוי לשום הוצאות משפט, חוץ אם הוא רושם הופעה ומשתתף במשפט.

(6)צו הנותן רשיון עפ״י סעיף זה יכלול הוראות בענין האדם שבעל הרשיון חייב לשלם לו דמי זכות או תשלומים אחרים ביחס לרשיון וכן בענין אופן סילוקם של תשלומים אלה. כשהרושם ינסח הוראות כאלה עליו להביא בחשבון את מטרותיו של כל צו מתאים הנוהג באותה שעה עפ״י פקודת המסחר עם האויב, 1939, אלא שכל הוראה שהוא יתן עפ״י סעיף־קטן זה, והיא עומדת בסתירה עם הוראות צו כזה, יהא לה תוקף רק במדה שאינה פוגעת בהוראות הצו הנ״ל.

(7)צו עפ״י סעיף זה ורשיון שניתן עפ״י אותו צו מותר לשנותם בצו אחר שניתן ע״י הרושם בכל אחד מן המקרים הבאים:–

(א)כשבעל הרשיון מגיש לרושם בקשה לשינויו, או

(ב)כשהרושם סבור כי נתעוררו מסיבות אשר בגללן מן הדין ומן הצדק לשנות את הצו, או כי טובת הצבור מחייבת לשנות את הצו.

(8)צו עפ״י סעיף זה ורשיון שניתן עפ״י אותו צו, מותר לבטלם בצו אחר שניתן ע״י הרושם בכל אחד מן המקרים הבאים, זאת אומרת:–

(א)כשבעל הרשיון מגיש בקשה לרושם לביטולו;

(ב)כשנראה לרושם כי הרשיון נתקבל בטענות כוזבות, בין במתכוין ובין שלא במתכוין, או שניתן בלא שתהיה לרושם ידיעה מלאה על העובדות החשובות;

(ג)כשבעל הרשיון לא מלא אחרי כל תנאי מן התנאים שבהם ניתן הרשיון או אחרי איזו הוראה שניתנה עפ״י סעיף־קטן (6) מסעיף זה או אם לא השתמש ברשיון באופן שיש בו כדי לספק את הדרישות ההוגנות של הקהל ביחס לאמצאה, לסימן האמצאה הרשום או ליצירה שקיימת לגבה זכות יוצרים, כפי שהענין יחייב, או שקבל מחירים בלתי הוגנים או מופרזים בעד כל דבר שנעשה אגב שמוש ברשיון; או

(ד)כשהרושם סבור כי נתעוררו מסבות שבגללן מן הדין ומן הצדק לבטל את הרשיון או שטובת הצבור מחייבת את ביטולו של הרשיון.