Section 4 of תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), התשע״א–2010, המצאת חשבונות.

(א)בעל זיכיון ימציא חשבון לפי תקנה זו –

(1)לחייב שהוא מנוי – לגבי כל תקופת חיוב, בסמוך לאחר סיומה;

(2)לחייב שאינו מנוי – בסמוך לאחר יום החיוב;

(3)לעניין נתיב מהיר כבישים 2 ו־20 – על אף האמור בפסקה (2), לגבי כל תקופת חיוב, בסמוך לאחר סיומה.

(ב)היו למנוי אחד כמה אמצעי זיהוי, ימציא לו בעל הזיכיון חשבון נפרד לגבי כל אמצעי זיהוי, זולת אם אישרה הרשות הממונה אחרת לפי בקשת המנוי.

(ג)בחשבון יפורטו כל אלה:

(1)שם החייב, מספר הזהות שלו, מענו, מספר הרישוי של הרכב או מספרו של אמצעי הזיהוי, לפי העניין;

(2)תקופת או תקופות החיוב בחשבון;

(3)תאריך עריכת החשבון;

(4)פירוט הנסיעות, מועדיהן וסכום האגרה הכולל הנדרש בשל כל נסיעה;

(4א)אם חלים דמי גבייה – סכום דמי הגבייה בשל כל נסיעה;

(5)הנתיב המהיר שבוצעה בו כל אחת מהנסיעות;

(5א)אם יש מקטעי חיוב – מקטעי החיוב שבוצעה בהם כל אחת מהנסיעות;

(6)פירוט האירועים שנדרש בשלהם פיצוי והחזר הוצאות, מועדיהם והסכום הנדרש בשל כל אחד מהם;

(7)פירוט הפרשים, ככל שקיימים;

(8)סכום החיוב הכולל לתשלום;

(9)מועד התשלום, לפי תקנה 8;

(10)התראה כי לחיוב שלא ישולם במועדו ייווספו פיצוי והחזר הוצאות.

(ד)נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), תפורט בחשבון שימציא בעל הזיכיון למנוי המשלם באמצעות פיקדון, גם יתרת הזכות בפיקדון נכון ליום החיוב, ובמידת הצורך – הודעה על כך שהסכום שנותר בפיקדון פחת מן הסכום המזערי שנקבע בהסכם, או כי החיוב נוכה בדרך אחרת שנקבעה בהסכם, לפי העניין.

(ה)השמיט בעל הזיכיון מחשבון חיוב שנוצר במהלך תקופת החיוב שהחשבון מתייחס אליה, רשאי הוא לכלול את החיוב האמור בחשבון מאוחר יותר שישלח לחייב, ובלבד שלא יחויב החייב בתשלום הפרשים בגין התקופה שבין יום החיוב המקורי לגבי אותו חיוב ובין המועד לתשלום של החשבון שבו נכלל.