Skip to main content

Regulations1968

Section 6 of תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ״ח–1968, גביית אגרה שלא שולמה.

6. גביית אגרה שלא שולמה

תיקון: תשכ״ח, תשל״ד, תשל״ח־2, תשמ״ח, תשס״ט

(א)אגרה שלא שולמה לפי תקנה 5 ישלם אותה החייב, והיא תהיה חוב ראשון לטובת המדינה ותיגבה מהכספים הראשונים שישלם החייב על חשבון החוב הפסוק.

(ב)היה חוב האגרה לפי תקנת משנה (א) בעד הגשת פסק דין לתשלום מזונות, תיגבה מן החייב, יחד עם כל סכום מזונות הנגבה, אגרה בסכום שהיה חייב בו אילו היה אותו סכום מזונות נגבה לפי פסק דין המוגש לביצוע לפי בקשה נפרדת.

(ג)שילם החייב לזוכה שלא באמצעות הלשכה כל סכום שהמדינה זכאית לו לפי תקנה זו, אין בכך כדי לפטור את החייב מאותו תשלום והוא יהיה ניתן לגביה לטובת המדינה מן החייב או מן הזוכה, או מקצתו מזה ומקצתו מזה.

(ד)לא שולמה האגרה או חלק הימנה, כנדרש בתקנות אלה, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל דרישה לתשלום האגרה למי שחייב באגרה בעת תשלום הדרישה.

(ה)לא שולמה האגרה כנדרש, תוך 30 יום מיום המצאת הדרישה, יודיע מנהל לשכת ההוצאה לפועל למי שהסמיך לכך שר האוצר על כל חוב המגיע למדינה כאגרה, יצרף להודעתו העתק מהדרישה ויציין על סמך מה נדרשה האגרה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ״ח–1968⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring