Skip to main content

Regulations1966

Section 51 of תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל), תשכ״ו–1966, מורשים.

This section is in פרק שביעי: שונות

51. מורשים

(א)כל דבר שאדם רשאי או חייב לעשותו לפי תקנות אלה, רשאי הוא להרשות למורשה לעשותו.

(ב)לא יורשה יותר ממורשה אחד לגבי אותו ענין, אלא אם הורשו יחדיו מספר מורשים שהם שותפים או שהם עובדים יחדיו במשרד אחד; ואולם אין בהוראה זו כדי למנוע יותר ממורשה אחד מלהופיע ולטעון בשם מרשה אחד אם הורשו לכך.

(ג)הוסמכו מספר מורשים על פי הוראת תקנת משנה (ב) ולאחר מכן חדלו אותם מורשים לעבוד יחדיו, יראו, אם לא מסרו נותן ההרשאה או אותם מורשים הודעה אחרת לענין זה, כאילו הוסמך המורשה שמענו נמסר כמענם של אותם מורשים.

(ד)תוקף הרשאתו של מורשה לא יפקע כל עוד לא בוטלה הרשאתו על ידי הודעה מפורשת לענין זה לגבי כל ענין שלגביו ניתנה ההרשאה; אולם רשאי הרשם, אם ראה טעם סביר לעשות כן, שלא להכיר ביפוי כוח עשר שנים לאחר שהוצא.

”מורשה“, לענין תקנה זו – עורך דין או סוכן פטנטים הרשום בפנקס של סוכני פטנטים, לפי תקנות פנקס סוכני הפטנטים, 1938, שיש להם מקום עסקים בישראל.

המונח ”סוכן פטנטים“ מקביל למונח ”עורך פטנטים“ לפי חוק הפטנטים, תשכ״ז–1967.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל), תשכ״ו–1966⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring