The full text of תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים), התשמ״ו–1986, in 7 sections.

בתקנות אלה –

”טיפול סוציאלי“ – כל סוגי עזרה ושירותים סוציאליים למעט סעד;

”ילד“ – מי שטרם מלאו לו 18 שנים;

”בגיר“ – מי שאיננו ילד;

”זקן“ – בגבר – מי שגילו עולה על 65 שנים, ובאישה – מי שגילה עולה על 60 שנים;

”מעון“ – מקום המשמש או הנועד לשמש, כולו או חלקו, מקום מגורים לילדים, לזקנים, לבעלי מום גופני, או ללוקים בשכלם, והכל כשהם מחוץ למשפחתם, או מוסד כמשמעותו בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ״ג–1993, המשמש או נועד לשמש לטיפול;

”מקום מגורים“ – מקום שבו אוכל אדם וישן, ואם מחמת עבודתו הוא אוכל וישן מחוץ לדירתו אך מבקר בה לעתים קרובות – דירתו; ואולם אם הוא משרת בצה״ל, או מוחזק במעון או בבית סוהר, לא ייחשב מקום כאמור, בשל כך בלבד, למקום מגוריו;

”נזקק“ – כמשמעותו בתקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות), התש״ל–1970, למעט תקנה 1, אך לרבות עולה חדש כהגדרתו – לענין זה – בהודעה שפרסם שר הרווחה ברשומות;

”סעד“ – עזרה חומרית, ישירה או עקיפה, שלגביה קיימים כללי זכאות;

”רשות סעד“ – רשות מקומית המקיימת לשכת סעד;

”תע״ס“ – הנחיות והוראות המנהל הכללי של משרד הרווחה (תקנון לעבודה סוציאלית – תע״ס), כתוקפן מזמן לזמן, המצויות לעיון הציבור בלשכות הסעד ובלשכות המחוזיות של המשרד האמור.

רשות סעד תגיש סעד וטיפול סוציאלי לנזקק שפנה אליה בבקשה לכך ותישא בהוצאות סעד וטיפול סוציאלי כאמור, בכפוף לאמור בתקנות 3 ו־4, והכל על פי תע״ס.

(א)בהוצאות סעד או טיפול סוציאלי בילד תישא רשות הסעד שבתחום שיפוטה נמצא מקום מגורי הוריו, ואם היה לו רק הורה אחד או שרק מקום מגוריו של הורה אחד ידוע, תישא בהוצאות רשות הסעד שבתחום שיפוטה מקום מגורי ההורה כאמור.

(ב)לא היה להוריו של ילד מקום מגורים משותף, תישא בהוצאות רשות הסעד שבתחום שיפוטה נמצא מקום מגורי ההורה המחזיק בילד.

(ג)על אף האמור בתקנות משנה (א) או (ב), אם אחד ההורים מתגורר מחוץ לישראל, תישא בהוצאות הסעד או הטיפול הסוציאלי רשות הסעד שבתחום שיפוטה נמצא מקום מגורי ההורה החי בישראל.

(ד)רשות סעד שבתחום שיפוטה היה מקום המגורים המשותף האחרון של הורי ילד, תישא בהוצאות הסעד או הטיפול הסוציאלי אם נתקיים אחד מאלה:

(1)ההורים נפטרו;

(2)מקום מגורי ההורים אינו ידוע;

(3)מקום מגורי ההורים אינו בישראל, או שהורה אחד מחוץ לישראל ומקום מגורי ההורה האחר אינו ידוע או שהוא נפטר.

(ד1)ילד שלהוריו אין ולא היה להם מקום מגורים בישראל, תישא בהוצאות בעבור הטיפול בילד רשות הסעד שבתחום שיפוטה מתגוררים בני משפחה או האפוטרופוס שעימם מתגורר הילד.

(ה)לא נתקיים בילד או במפגר האמור בתקנות משנה (א) עד (ד1) – ישא משרד הרווחה בהוצאות הסעד או הטיפול הסוציאלי בילד.

(א)בהוצאות החזקה במעון של זקן, או בגיר שהוא בעל מום גופני או לוקה בשכלו, או מטופל במוסד לטיפול במשתמשים בסמים (להלן – חוסה), תישא רשות סעד אשר בחמש השנים שלפני כניסתו למעון התגורר החוסה בתחומה במשך למעלה מ־30 חודשים ברציפות.

(ב)לא התגורר החוסה בתחומה של רשות סעד לפני כניסתו למעון במשך תקופה כאמור בתקנת משנה (א), תישא בהוצאות החזקתו במעון רשות הסעד שבתחומה התגורר לפני כניסתו למעון.

(ג)חוסה לוקה בשכלו, שלפני כניסתו למעון התגורר עם הוריו, ובזמן שהותו במעון עברו הוריו להתגורר בתחום שיפוטה של רשות סעד שונה מזו שהיתה צריכה לשאת בהוצאות החזקתו במעון לפי תקנת משנה (א) או (ב), תישא בהוצאות החזקתו במעון רשות הסעד שבתחום שיפוטה מתגוררים הוריו.

(א)רשות סעד שהגישה לאדם סעד או טיפול סוציאלי, שבהוצאות לענינם חייבים לשאת רשות סעד אחרת או משרד הרווחה (להלן – רשות חייבת), תפנה לרשות החייבת בדרישה להחזר ההוצאות. על הרשות החייבת להחזיר, תוך שלושה חודשים מקבלת הפניה, הוצאות הטיפול הסוציאלי או הסעד כאמור.

(ב)חילוקי דעות בדבר חובת הנשיאה בהוצאות כאמור בין רשויות סעד או בין רשות סעד ובין משרד הרווחה יובאו להכרעתו של מי שימנה שר הרווחה לענין זה בהודעה שתפורסם ברשומות.

(ג)הכרעה כאמור בתקנת משנה (ב) תובא לידיעת הרשות החייבת ומשקיבלה הודעה עליה תחזיר את ההוצאות כאמור בתקנת משנה (א).

תקנות שירותי הסעד (דרכי טיפול בנזקקים), התשל״ג–1973 – בטלות.

תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.