Rules2015The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 24 of כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע״ה–2015, עיון בחומר הבירור.
This section is in פרק שלישי: הדיון בבית דין משמעתי מחוזי / סימן ג׳: עיון בחומר הבירור
24. עיון בחומר הבירור
(א)הוגשה קובלנה, רשאי הנקבל לעיין בחומר הבירור ולהעתיקו.
(ב)נקבל רשאי לעיין בחומר הבירור כאמור, פרק זמן סביר לפני המועד שבו על הנקבל להגיש את תשובתו לקובלנה, כאמור בסעיף 27; הנקבל לא חייב לתת את תשובתו לקובלנה לפני שניתנה לו אפשרות לעיין בחומר הבירור.
(ג)נקבל רשאי לבקש מבית הדין להורות לקובל להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר בירור ולא הועמד לעיונו; בקשה כאמור תידון לפני בית הדין ואם אפשר תובא לפני הרכב אחר של בית הדין שלא מונה לדון בקובלנה; בעת הדיון בבקשה רשאי הרכב בית הדין הדן בבקשה לעיין בחומר שבמחלוקת אם מצא בכך צורך.
(ד)עיון בחומר הבירור או העתקתו יהיו במעמד אדם שהקובל מינה כדי להבטיח שהעיון וההעתקה ייעשו לפי הדין והוראות הקובל.
(ה)לא היה בידי הקובל פירוט בכתב של דברים שמסר לו עד מעדי הקובל ימסור הקובל לנקבל בכתב את שם העד, ואת עיקר התוכן של דבריו לפי הידוע לקובל, זולת אם ויתר הנקבל על כך.
(ו)לא יגיש קובל לבית הדין ראיה אם לנקבל לא ניתנה הזדמנות סבירה לעיין בראיה, וכן להעתיקה, אלא אם כן ויתר הנקבל על כך.
(ז)הוראות פרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971, יחולו על זכות העיון של הנקבל בחומר הבירור, ולא יתאפשר עיון בחומר כאמור שאי־גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין.
The text on this page is adapted from the entry כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע״ה–2015 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.