Regulations1925The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 12 of תקנות סימני האמצאה, 1925, סוכנות.
This section is in סוכנים
12. סוכנות
תיקון: תשע״ד־2
(1)בקשה לרישום וכל שאר חליפת המכתבים בין מבקש לבין הרושם ובין הבעל הרשום של סימן אמצאה לבין הרושם או אדם אחר מותר להגישם ע״י סוכן.
(2)כל מבקש או בעל רשאי למנות סוכן שייצג אותו בענין סימן האמצאה בחתמו ובשלחו לרושם יפוי כוח בכתב לכך.
(3)בעל רשום של סימן אמצאה שמינה סוכן, הרי אם נמסר לסוכן כל מסמך בענין אותו סימן אמצאה, יחשב הדבר כאילו נמסר המסמך לאדם שמינה אותו, וכל המכתבים וההודעות שצריך לשלחם לאותו אדם בענין אותו סימן אמצאה דינם כאילו נשלחו לאותו סוכן.
(4)אין הרושם מחוייב להכיר בסוכן כזה כל אדם שמחמת שנמצא אשם בהתנהגות שיש בה כדי להטיל דופי בסוכן פטנטים נמחק שמו מפנקס סוכני הפטנטים המתנהל עפ״י הוראות הפקודה ועדין לא חזרו ורשמוהו בפנקס, או כל אדם שהוכח במדה המניחה את דעתו של הרושם כי נתחייב על עברה כזאת, או כי אשם בהתנהגות רעה במדה שהיתה מצריכה למחוק את שמו מפנקס סוכני הפטנטים, אילו היה רשום בו, וכל חברה אשר אילו היתה יחיד, יכול היה הרושם לסרב להכירו כסוכן וכן כל חברה או פירמה שמנהליהן או מנהל העסקים שלהן או אחד משותפיהן הוא אדם שהרושם יכול היה שלא להכיר בו כבסוכן.
(5)הרשות לרושם לדרוש בכל מקרה מסויים, אם יראה צורך בכך, שהמבקש עצמו, או אדם אחר, יחתום או יופיע בעצמו.
The text on this page is adapted from the entry תקנות סימני האמצאה, 1925 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.