Skip to main content

Regulations1954

Section 2 of תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים), תשי״ד–1954, מתן ערבות.

2. מתן ערבות

(א)מצאה רשות מוסמכת כי נכה זקוק לשם שיקומו או דיורו למימון שאין להשיגו אלא בדרך של מילווה מקרן וכי אין לו אפשרות להמציא ערבים מתאימים שבלעדיהם אין לקבל את המילווה, רשאית היא לערוב בשם המדינה בפני הקרן למילווה האמור.

(ב)ערבות לפי תקנה זו תינתן לפי התנאים שתקבע הרשות המוסמכת, ובלבד שהנכה ישתמש בכספי המילווה אך ורק למטרה שלמענה נועד המילווה.

(ג)נכה שהפר הוראה מהוראות תקנה זו או תנאי מתנאי הערבות או המילווה, חייב לשלם למדינה מיד ובבת אחת כל סכום שהמדינה חייבת או עלולה להיות חייבת לקרן בתוקף ערבות שניתנה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים), תשי״ד–1954⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring