The full text of פקודת הממשל הצבאי בירושלים (אישור פעולות), תש״ט–1949, in 7 sections.

בפקודה זו –

”השטח המוחזק“ – פירושו השטח המוחזק של ירושלים, כפי שהוגדר במנשר מס׳ 1 שניתן על ידי שר הבטחון, בשם הפיקוד העליון של צבא־הגנה לישראל, ביום כ״ו בתמוז תש״ח (2 באוגוסט 1948).

”המושל הצבאי“ – פירושו מי ששר הבטחון, בשם הפיקוד העליון של צבא־הגנה לישראל, מינה אותו להיות מושל צבאי בשטח המוחזק.

כדי להסיר ספק –

(א)ניתן בזה תוקף של חוק לכל הצווים והתקנות ולכל תחיקה אחרת שניתנו לגבי השטח המוחזק, לפני היכנס פקודה זו לתקפה, מאת המושל הצבאי או מאת מי שהמושל הצבאי הסמיכו לכך – ותקפם מיום הינתנם;

(ב)ניתן בזה תוקף לכל המינויים שנעשו לגבי השטח המוחזק, לפני היכנס פקודה זו לתקפה, מאת המושל הצבאי או מאת מי שהמושל הצבאי הסמיכו לכך – ותקפם מיום היעשותם;

(ג)ניתן בזה אישור לכל הפעולות שנעשו בשטח המוחזק, לפני היכנס פקודה זו לתקפה, על ידי המושל הצבאי תוך מילוי תפקידו או על ידי אדם שפעל על פי צו, תקנה או תחיקה אחרת כאמור, או על פי מינוי כאמור.

(א)שר הבטחון יהיה רשאי, בהודעה שתפורסם ברשומות [במקור: בעתון הרשמי], לבטל כל צו, תקנה או תחיקה אחרת כאמור, או כל חלק של איזה מהם: אך ביטול צו, תקנה או תחיקה אחרת, או חלק של איזה מהם, כאמור, לא יפגע בתקפה של פעולה שנעשתה על פיהם לפני ביטולם, או באחריותו הפלילית של אדם שעבר עליהם לפני ביטולם;

(ב)שר הבטחון וכן כל רשות המוסמכת לכך על פי החוק יהיו רשאים לבטל כל מינוי כאמור; אך ביטול כזה לא יפגע בתקפה של פעולה שנעשתה על ידי הממונה לפני הביטול.

פעולה שנעשתה בשטח המוחזק, לפני היכנס פקודה זו לתקפה, על ידי המושל הצבאי או על ידי אדם שפעל בשליחותו או מכוח שליחותו, והפעולה נעשתה תוך מילוי תפקידו – לא תשמש יסוד להאשמה או עילה לתביעה נגדו, אלא אם יוכח, מעל לכל ספק המתקבל על הדעת, שהנאשם או הנתבע עשה את הפעולה בזדון.

האמור בפקודה זו לא יגרע מן הסמכויות המוענקות על פי פקודת שטח השיפוט והסמכויות, תש״ח–1948.

תקפה של פקודה זו הוא מיום ג׳ בשבט תש״ט (2 בפברואר 1949).

לפקודה זו ייקרא ”פקודת הממשל הצבאי בירושלים (אישור פעולות), תש״ט–1949“.