Regulations2010The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 6 of תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית), התשע״א–2010, בדיקת ראייה ומגבלות ראייה.
6. בדיקת ראייה ומגבלות ראייה
(א)מבקש רישיון לנהיגה ספורטיבית, ימציא לתחנה לרפואת ספורט, אישור של רופא עיניים מומחה או אופטומטריסט מורשה בדבר כושר הראייה שלו, בחלק המתאים לכך בטופס 2 שבתוספת, ואם הוא מרכיב עדשות מגע או משקפיים – גם הצהרה כי עדשות המגע או המשקפיים הם לפי הנדרש בתקנה זו, בחלק המתאים לכך בטופס 3 שבתוספת.
(ב)מבקש רישיון לנהיגה ספורטיבית, הסובל מראייה כפולה, לא יוכל לקבל רישיון כמבוקש.
(ג)מבקש רישיון לנהיגה ספורטיבית אשר רשאי להסתייע לצורך נהיגה במשקפיים או בעדשות מגע, כאמור בתקנה 200(א) לתקנות התעבורה, ישתמש –
(1)במשקפיים העשויים חומר שאינו מתנפץ, כמובא בכללי הנהיגה הספורטיבית; או
(2)בעדשות מגע רכות בלבד.
(ד)מבקש אשר איבד את הראייה בעין אחת, לא יורשה להחזיק ברישיון נהיגה ספורטיבית למשך שלוש שנים לפחות; בתום תקופה זו יביא אישור על בדיקת ראייה, כאמור בתקנת משנה (א), ותידרש ממנו ראייה של לא פחות מ־6/6 בעין האחרת, ושיפוט משביע רצון של מרחקים.
(ה)מבקש רישיון לנהיגה ספורטיבית צריך שיוכל להבחין בין הצבעים אדום וירוק; אם מבקש הרישיון מערער על מסקנות הרופא הבודק בעניין זה, תערוך ההתאחדות מבחן מעשי בתנאים דומים לאלה של מירוץ, לפי כללי הנהיגה הספורטיבית, ותדווח על תוצאותיו לרשות.
The text on this page is adapted from the entry תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית), התשע״א–2010 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.