Skip to main content

Regulations2022

Section 7 of תקנות בתי הדין השרעיים (דרכי המצאה), התשפ״ג–2022, תחליף המצאה.

7. תחליף המצאה

(א)נוכח בית הדין שאי–אפשר להמציא מסמך לנמען בדרך שנקבעה, רשאי הוא להורות על המצאתו בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין.

(ב)בקשה להוראה על תחליף המצאה תוגש בכתב ותפורט בה הסיבה המונעת את ביצוע ההמצאה בדרך שנקבעה, ויחולו ההוראות האלה:

(1)אם הנמען הוא תושב ישראל שאין לו מען ידוע, יציין המבקש בבקשתו כי למיטב ידיעתו הנמען נמצא בישראל ולא ידוע לו היכן בדיוק הוא מתגורר, ויצרף תדפיס של פרטי הנמען ממרשם האוכלוסין; על אף האמור, רשאי קאדי לפטור את המבקש מצירוף תדפיס כאמור אם ראה שיש נסיבות מיוחדות לכך;

(2)אם הנמען הוא תושב ישראל ויש לו מען בתחומי מדינת ישראל, אך לא היה ניתן להמציא לו את המסמך, יציין המבקש בבקשה כי למיטב ידיעתו הוא נמצא בישראל, ויצרף תדפיס של פרטי הנמען ממרשם האוכלוסין; כמו כן יציין בבקשה את הפעולות שנקט כדי להמציא לו את המסמך;

(3)אם הנמען אינו תושב ישראל אך נמצא בתחומי המדינה, יציין המבקש בבקשה כי למיטב ידיעתו הנמען נמצא בישראל, ויצרף ראיה על כך, וכן יציין את הפעולות שנקט כדי להמציא לו את המסמך.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות בתי הדין השרעיים (דרכי המצאה), התשפ״ג–2022⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring