Order197133 sectionsThe binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
The full text of צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מספוא והסחר בו), תשל״א–1971, in 33 sections.
These are the parts and chapters of the text.
15 headings
This is the full text, word for word.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 5, 15, 30, 31, 38 ו־43 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957, אני מצווה לאמור:
לפי סעיף 43(ב) לחוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע״ד–2014, יראו את הפרק השלישי ואת סעיפים 25 ו־26 לצו זה כאילו הותקנו מתוך סעיף 36(ב) לחוק האמור, כל עוד צו זה לא סותר תקנות שהתוקנו מכוח החוק האמור.
פרק ראשון: הגדרות
1. הגדרות
תיקון: תשל״ז־2, תשל״ט־2, תשמ״ב, תש״ן, תשנ״ד, תשנ״ח, תשע״ג
בצו זה –
”בעלי־חיים“ – עופות, בקר, חזירים, צאן, סוסים, פרדים, חמורים, חיות פרווה, דגים, חיות מעבדה וחיות מחמד;
”מספוא“ – כל חומר או מוצר מהמפורטים בתוספת הראשונה המשמש מזון לבעלי חיים או המיועד לשמש כאמור;
”חומר זר“ – כל חומר שאינו מספוא;
”חומר מזיק“ – חומר העלול לפגוע בבריאותם של בעלי־חיים או לשנות את דרכי התפתחותם וגידולם הנורמלי;
”ייצור“ – ייצור מספוא או שינוי הרכבו, צורתו, טיבו או איכותו או שינויו בדרך אחרת;
”יצרן“ – אדם העוסק בייצור, בין בעצמו ובין על ידי אחרים;
”מוצרי מספוא חסרי ערך מזין“ – קליפות שקדים, קליפות בוטנים, קליפות פקאן וגפת ענבים;
”מפעל“ – מקום שבו מייצרים, לרבות מקום בו מחסינים חמרי גלם הדרושים לייצור או מקום שבו מחסינים את המוצרים המוגמרים;
”סוחר“ – סיטונאי, קמעונאי, משווק, יבואן או סוכן של יצרן, של סיטונאי או של קמעונאי, העוסקים בסחר מספוא, לרבות אדם שהם מעסיקים אותו בתפקיד אחראי;
”עסקה“ – כל אחת מפעולות אלה שנעשית בידי אדם שלא לשם הזנה במספוא של בעל־חיים הנמצא תחת שליטתו או בטיפולו:
(1)החזקת מספוא או הובלתו מתחום רשות מקומית אחת לתחום רשות מקומית אחרת וכן הצעת מספוא למכירה או הצגתו למכירה;
(2)רכישת בעלות או חזקה על מספוא;
(3)העברת בעלות או חזקה על מספוא לאחר;
(4)ייצור;
”מנהל“ – מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר או מי שהוא הסמיך לעניין צו זה;
”מפקח“ – מי שהמנהל הסמיכו להיות מפקח לענין צו זה;
”רשות מקומית“ – עיר, עיירה, כפר, קיבוץ, קבוצה, מושב, מושבה וכל ישוב אחר;
”תרופות שלא לצורך ריפוי“ – בציטרצין, וירג׳יניה־מיצין, פלאבו־מיצין, אולאנדו־מיצין, אבופרסין (אבוטן) ואבילמיצין (מקסוס 100).
פרק שני: היתרים
2. איסור ביצוע עסקאות
תיקון: תשנ״ד
לא יבצע אדם עסקה בחומר המשמש או העשוי לשמש להזנת בעלי־חיים אלא אם הוא מספוא, ואלא לפי היתר בכתב שניתן לו לכך מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר (להלן – היתר), ואם הוא מספוא מן הסוגים המפורטים בטור א׳ בתוספת השניה – אלא אם כן הוא בהרכב ומתהליך ייצור כמצויין לצדו בטור ב׳ ומתאים לתכולה התזונתית ולהוראות המיוחדות המפורטות בטור ג׳.
3. סמכות המנהל
(א)המנהל רשאי לתת היתר בכתב לביצוע עסקה ולקבוע בו תנאים לגבי יעוד המספוא, כמותו, טיבו, מרכיביו, תכולתו ודרך הפקתו.
(ב)המנהל רשאי לסרב לתת היתר וכן לבטל היתר שניתן אם ראה שהוראה מהוראות החוק או צו זה אינה מתמלאת בקפידה או שלא קויים תנאי מתנאי ההיתר.
(ג)נאשם אדם בעבירה על הוראות החוק או צו זה, רשאי המנהל להתלות את היתרו עד לבירור המשפט.
4. איסור עסקה בניגוד לתנאי ההיתר
תיקון: תשל״ז־2
לא יבצע אדם עסקה אם המספוא מכיל אחד מאלה:
(1)חומר מזיק;
(2)חומר המכיל אנטיביוטיקה, סולפות, הורמונים או פורנים, למעט תרופות שלא לצורך ריפוי;
(3)חומר זר שהכללתו לא הותרה או שהוא מעל לשיעור שהותר בהיתר.
5. תוקף היתר
היתר יפקע בתום שנה מיום נתינתו אלא אם נקבע בו מועד קצר יותר.
6. בקשת היתר
בקשה למתן היתר תוגש למנהל בטופס שהורה (להלן – הטופס).
7. מסירת פרטים
המבקש היתר ישיב על כל שאלה שבטופס תשובה מלאה ונכונה; המנהל רשאי לדרוש מהמבקש למסור לו פרטים נוספים הדרושים, לדעתו, בקשר לבקשה שהוגשה.
8. העברת היתר
לא יעביר אדם היתר ולא יקנה לזולתו זכות בו, לא ירשה לזולתו לעסוק לפיו או להשתתף בעסק שבעדו ניתן, ולא יקנה אדם ולא ירכוש כל זכות שהיא בהיתר או בעסק שבעדו הוא ניתן, אלא לפי אישור בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאיו.
פרק שלישי: יומנים וסימון
9. ניהול יומנים
סוחר ויצרן ינהלו לפי דרישת המנהל יומן אשר יכלול פרטים בדבר הכמויות, הסוגים, וההרכב של מספוא שהם מייצרים או מחזיקים (להלן – היומן).
10. העלמת יומן והשחתתו
מי שנדרש לנהל יומן לא יעלימו ולא ישחיתו כולו או חלקים ממנו.
11. טעות ברישום
נעשה רישום ביומן בטעות, יש להעביר על הרישום כאמור קו דק המאפשר קריאה של אותו רישום.
12. זמן הרישום
הרישום ייעשה ביומן מיד אחרי ביצוע העסקה.
13. איסור רישום בלתי נכון
ביומן יירשמו פרטים מלאים, נכונים ומדוייקים.
14. מקום החזקת היומן
מי שחייב לנהל יומן יחזיק אותו במקום עסקו היחידי או הראשי וישמור אותו שנים־עשר חדשים מהיום שבו נעשה הרישום האחרון.
15. הצגת יומן
מי שחייב לנהל יומן, יגישו או יציגו לפי דרישת המפקח.
16. חובת סימון
תיקון: תשנ״ד
לא יבצע יצרן או סוחר עסקה במספוא אלא אם חוברה תווית סימון למספוא או נעשה עליו סימון בהתאם להוראות צו זה (להלן – תווית הסימון).
17. אופן הסימון
תיקון: תשל״ז־2, תשנ״ד
אופן הסימון בתווית הסימון יהיה כקבוע בסעיפים 2 ו־4 לצו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ״ג–1983.
17א. פרטי הסימון
תיקון: תשנ״ד
(א)תווית הסימון תכלול פרטים אלה:
(1)שם היצרן, מענו ומקום הייצור, ואם המספוא מיובא – גם שם היבואן ומענו;
(2)השם המסחרי של המספוא ומספרו אצל היצרן;
(3)פירוט בעלי החיים שעבורם מיועד המספוא בצירוף תמונה או איור של בעלי החיים או חלק מזהה מהם;
(4)תאריך ייצור, מועד תפוגה ומספר אצווה; בתערובות – תאריך ייצור בלבד;
(5)המשקל הנקי של המספוא במכל או באריזה;
(6)מספר ההיתר שנתן המנהל לפי סעיף 2;
(7)במספוא המכיל –
(א)זרז גדילה יצויין שם החומר ושיעורו במספוא;
(ב)צבעי מאכל או חומרים משמרים, יצויינו המלים ”מכיל צבע מאכל“ או ”מכיל חומר משמר“, לפי הענין, ושם החומר או סימונו;
(ג)מוצרי מספוא חסרי ערך מזן, למעט אלה שמקורם בתרכיז ויטמינים, יצויינו המלים ”מכיל מוצר מספוא חסר ערך מזין“, ושם החומר ושיעורו במספוא;
(ד)תרכיז ויטמינים או תרכיז מחצבי קורט, יצויינו המלים ”מכיל תרכיז ויטמינים“ או ”מכיל מחצבי קורט“, לפי הענין;
(ה)תרופות, לרבות חומרים אנטיביוטיים, יש לציין בתוך מסגרת את המלים ”מכיל תרופה“, ומתחת למסגרת יצויינו שם התרופה ושיעורה במספוא;
(8)במספוא שהוא –
(א)תרכיז ויטמינים או מחצבים – גם תכולת הרכיבים התזונתיים, כמותם במספוא ומטרת השימוש בהם;
(ב)תערובת – התכולה התזונתית באחוזים, המבוטאת במספר אחד, של אלה:
(1)חלבון כללי;
(2)שומן כללי;
(3)תאית כללית;
(4)אפר;
(5)סידן;
(6)זרחן;
(7)רטיבות;
(8)מלח בישול או נתרן וכלור;
(9)מנגן ששיעורו במספוא יבוטא ביחידות של חלקי מיליון, למעט במספוא לחיות מחמד;
(10)מותר לציין תכולות של ויטמינים או מינרלים וכן תכולת האנרגיה של התערובת;
(ג)תערובת להזנת מעלי גירה, המכיל חנקן לא חלבוני, יצויינו על גבי תווית אריזה תכולתו ושמו הכימי;
(9)במספוא לחיות מחמד – גם פרטים אלה:
(א)המלים ”מזון מלא“ כאשר המספוא מספק את כל צרכי קיומו של בעל־החיים, למעט מים, או ”מזון משלים“ כאשר המספוא איננו מספק את כל הצרכים האמורים; ולצד הסימון כאמור –
(1)במספוא שאחוז הרטיבות בו נמוך מ־13 – המלה ”יבש“;
(2)במספוא שאחוז הרטיבות בו גבוה מ־13 אך נמוך מ־50 – המלה ”רך“;
(3)במספוא שאחוז הרטיבות בו גבוה מ־50 והוא ארוז במכל אטום – המלה ”שימורים“;
(4)במספוא הנמכר קפוא – המלה ”קפוא“;
(ב)המלים ”לא למאכל אדם“ באותיות מודגשות;
(ג)רשימת הרכיבים מהם מורכב המספוא;
(10)תווית הסימון תכלול את התכולה התזונתית המפורטת בטור ג׳ בתוספת השניה.
(ב)המנהל רשאי לפטור, במקרים מיוחדים, ממילוי אחר סימן פרט מפרטי הסימון ולהורות כי ייכללו פרטים נוספים או ישונה פרט מסויים.
18. שינוי סימון
לא ישנה אדם ולא יחליף, לא ישחית ולא יקלקל תווית סימון או כל פרט שבה.
19.
תיקון: תשנ״ד
(בוטל).
20. סימון מספוא המובל בתפזורת
במספוא המובל בתפזורת תוצמד תווית הסימון לתעודת המשלוח והיא תימצא ברשות מוביל המספוא במשך כל זמן ההובלה.
21.
תיקון: תשנ״ד
(בוטל).
22. איסור הונאה
לא יבצע אדם עסקה במספוא אלא אם כמותו, איכותו, הרכבו, סוגו תיאורו וכל שאר הפרטים לפי סעיף 17 מתאימים לתיאור שבהצעתו ובסימון.
פרק רביעי: שונות
23. סמכויות מפקח
(א)מפקח רשאי להיכנס בכל עת סבירה לכל מקום שיש לו יסוד להניח כי בו נמצא, מיוצר או נמכר מספוא, כדי לבדוק כל חומר וליטול דגם ממנו ללא תמורה וכן לתפוס כל דבר היכול, לדעתו, לשמש ראיה לגבי עבירה על הוראה מהוראות החוק או צו זה.
(ב)מפקח רשאי לעכב הובלת מספוא שבמשלוח לצורך בדיקתו.
(ג)מפקח ימסור, למחזיק במקום או למוביל שמהם נטל דגם מספוא או תפס דבר כאמור בסעיף קטן (א), אישור בכתב על החומר והכמות שנטל כאמור.
24. בדיקת דגם
תיקון: תשנ״ד
(א)אופן נטילת הדגם ושיטת בדיקתו יהיו כאמור בתוספת השלישית.
(ב)המנהל רשאי לקבוע מעבדות שבהן ייבדק מספוא.
25. איסום
(א)כל סוג של מספוא יוחזק באריזה נפרדת ולידו יוצב שלט שעליו צויינו הפרטים שבסעיף 17.
(ב)לא יחזיק אדם במבנה אחד מספוא עם זבל כימי, חמרי הדברה או כל חומר שאינו מספוא, אלא אם קיימת מחיצה של קבע המפרידה בין המספוא ובין החמרים.
26. אריזה
(א)מספוא ייארז ויוחזק בדרך שיש בה כדי לשמור על צורתו וטיבו.
(ב)מספוא ייארז בשקים או במכלים אחרים, נקיים.
27. אגרות
תיקון: תשנ״ד
בעד היתר תשולם אגרה כמצויין בתוספת הרביעית.
28. רשות מבצעת
המנהל הוא רשות מבצעת לצורך צו זה.
29. תחולה
(א)הוראות צו זה לא יחולו על אדם המבצע עסקה במספוא להזנת בעלי־חיים שהוא מחזיקם.
(ב)רשאי המנהל לפטור מהוראות צו זה אגודה שיתופית חקלאית שהיא ישוב חקלאי מסוג קיבוץ, קבוצה, מושב שיתופי או מושב, הרשומה כדין ומייצרת מספוא הן בתמורה והן שלא בתמורה, בשביל חברי האגודה בלבד להזנת בעלי־חיים המוחזקים במשקיהם בלבד.
30. שמירת דינים
צו זה אינו בא לגרוע מכוחו של דין אחר.
31. ביטול
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מספוא והסחר בו), תשכ״ד–1964 – בטל.
32. השם
לצו זה ייקרא "צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מספוא והסחר בו), תשל״א–1971.
תוספת ראשונה
תיקון: תשנ״ד
(סעיף 1)
חומרים ומוצרים המשמשים מספוא להזנת בעלי חיים
1.
חלבון מן החי –
קמח דגים, סרטנים וקמחיהם, קמח נוצות, קמח בשר, שיירי וקמח שיירי בית מטבחיים, שיירי וקמח שיירי משחטה, קמח נוצות ודם, קמח דם, קמח בשר ועצמות, אבקת מי גבינה, אבקת חלב, תחליפי חלב.
2.
כוספות –
מזרעי הצמחים הבאים: סויה, כותנה, חמניות, אגוזי־אדמה, ליפתית (כרוב השמן), קוקוס, פשתה, חריע, נבטי תירס (Corn Germ Meal), שומשומין.
3.
מוצרי אספספת –
שחת וקמחי אספספת.
4.
גרעינים וגרגירים –
שלמים, טחונים או גרוסים מהצמחים הבאים: חיטה, שעורה, תירס, סורגום, סויה, אפונה, שעועית, אורז, חמניות, אגוזי־אדמה, שיפון, תורמוס, דוחן, פשתה (Flax), חיטפון (טריטיקל), שבולת־שועל, ליפתית, כותנה, חפורית (Canary Seed), סיטריה, ניגר.
5.
מוצרי טחנות קמח –
סובין מחיטה, רמולאז׳ מחיטה, פסולת ושיירי טחנות קמח.
6.
מוצרי לוואי ומוצרים אחרים –
סובי אורז, סובי עדשים, שיירי עיבוד תירס, גפת תפוחי אדמה, גפת שעורה, קליפות וסובי שעורה, גפת ענבים, פתיתי ושיירי שבולת שועל, קליפות שבולת שועל, שומר השקד, קליפות כותנה, קליפות הדרים, קליפות אגוזי אדמה, סחיט מסלק סוכר, סחיט מסלק סוכר עם מולסה, מולסה מסלק סוכר, מולסה מסויה, פסולת גרעינים קמחיים, חרובים, מוצרי מאפה מיובשים, מוצרי לוואי של תעשיית התסיסה, טפיוקה (קסאווה), שמרים, אצות.
7.
מינרלים ומחצבי קורט –
סידנית, דו סידן זרחתי (די.סי.פי. D.C.P.), חד סידן זרחתי (M.C.P.), פוספט נטול פלואור (D.F.P.), קמחי עצמות, גבזן, מלח בישול, בזלת, בנטוניט, תחמוצות, גפרות, פחמות, זרחות או כלורידים של המתכות ברזל, נחושת, סידן, מנגן, אבץ, מגנזיום, קובלט, נתרן, אשלגן, תרכובות יוד, תרכובות סלניום, תרכובות אחרות של מחצבי קורט.
8.
שמנים, שומנים ומוצריהם מהצומח והחי –
שמן סופסטוק מוחמץ מהצמחים הבאים: סויה, כותנה, תירס, דקלים, חריע, ליפתית, אגוזי אדמה, חמניות; שומן מבעלי חיים, שמנים מהצומח, שומנים ושמנים מעורבים, שומנים מוגנים (מלחים סידניים של חומצות שומן).
9.
תוספות מזון –
זרזי גדילה, מלחי אמון ושתנן, צבעי מאכל, חומרים משמרים, חומרים מונעי חימצון, ויטמינים, חומרי ניחוח וטעם המאושרים למאכל אדם, תרופות שאישר בכתב רופא וטרינר, חומצות אמינו, חומרים משפרי זרימה, חומרים מייצבי כופתיות, אנזימים.
10.
שחת ומספוא אחר –
ירקות ופירות, שאריות של ירקות ופירות מתעשיית המזון, צמחים או חלקי צמחים טריים, מוקמלים, מיובשים או משומרים.
11.
זבלים –
זבל בקר מעוקר, זבל עופות מעוקר.
תוספת שניה
תיקון: תשנ״ד
(סעיף 2)
| טור א׳ המספוא | טור ב׳ הרכב ותהליך הייצור | טור ג׳ תכולה תזונתית והוראות מיוחדות |
|---|---|---|
| חלבון מן החי | ||
| 1. קמח דגים | דגים או חלקי דגים נקיים שלא נרקבו מיובשים וטחונים, המכילים חומר מונע חימצון בשיעור מתאים למניעת קלקולם. חמרים זרים – רק עקבות שאין להמנע מהם בייצור מסודר. | חלבון כללי שלא יפחת מ־55% שומן עד 10% רטיבות עד 12% אפר עד 30% מלח בישול עד 6% (אם שיעור המלח עולה על 3% יש צורך להצהיר על השיעור) חופשי מחיידקי סלמונלה. |
| 2. קמח נוצות | נוצות של עופות (ככל הניתן ללא שיירים אחרים), נקיות ובלתי רקובות, שעברו עיבוד, בישול ועיקור תחת לחץ, ייבוש וטחינה. | חלבון כללי שלא יפחת מ־75% חלבון נעכל שלא יפחת מ־75% מאחוז החלבון הכללי רטיבות עד 12% חופשי מחיידקי סלמונלה. |
| 3. קמח נוצות ודם | נוצות של עופות, נקיות ובלתי רקובות, ודם בעלי חיים לאחר עיבוד, בישול ועיקור תחת לחץ. | חלבון ככלי שלא יפחת מ־80% חלבון נעכל שלא יפחת מ־80% מאחוז החלבון הכללי רטיבות עד 12% חופשי מחיידקי סלמונלה. |
| 4. קמח שיירי משחטה | ייבוש וטחינה. שיירי עופות, נקיים ובלתי רקובים, לאחר בישול, ייבוש וטחינה. | חלבון כללי באחוזים חלבון נעכל באחוזים מהחלבון הכלל שומן באחוזים אפר באחוזים רטיבות עד 12% חופשי מחיידקי סלמונלה. |
| 5. קמח בשר | שיירי בשר נקיים ובלתי רקובים, לאחר בישול ייבוש וטחינה. | חלבון כללי באחוזים חלבון נעכל באחוזים מהחלבון הכללי שומן באחוזים אפר באחוזים רטיבות עד 12% חופשי מחיידקי סלמונלה. |
| 6. קמח בית מטבחיים | שיירי בית מטבחיים נקיים ובלתי רקובים, לאחר בישול, ייבוש וטחינה. | חלבון כללי באחוזים חלבון נעכל באחוזים מהחלבון הכללי שומן באחוזים אפר באחוזים רטיבות עד 12% חופשי מחיידקי סלמונלה. |
| 7. קמח שיירי בית מטבחיים ומשחטה | 1. קמת נוצות או קמח נוצות ודם. 2. קמח שיירי משחטה. 3. קמח שיירי בית מטבחיים. 4. ערבוב מהמוצרים הנ״ל. | חלבון כללי באחוזים חלבון נעכל באחוזים מהחלבון הכללי שומן באחוזים אפר באחוזים רטיבות עד 12% חופשי מחיידקי סלמונלה. |
| 8. קמח בשר ועצמות | שיירי בעלי חיים ועצמות נקיים ובלתי רקובים, לאחר בישול, עיקור, ייבוש וטחינה. | חלבון כללי באחוזים חלבון נעכל באחוזים מהחלבון הכללי שומן באחוזים אפר באחוזים סידן באחוזים זרחן באחוזים רטיבות עד 12% חופשי מחיידקי סלמונלה. |
| 9. אבקת מי גבינה | ייבוש הנוזל הניגר מעשיית גבינה. | חלבון כללי שלא יפחת מ־12% סוכר חלב שלא יפחת מ־65% רטיבות עד 8% חופשי מחיידקי סלמונלה. |
| 10. תחליפי חלב | תערובת של חמרים המכילים חלבונים, פחמימות, שומנים, מינרלים, ויטמינים, אנטיביוטיקה ועוד, בעלי תכולה ויעוד מוצהרים ע״י היצרן ומשמשים להגמעת בעלי־חיים. | חלבון כללי באחוזים קזאין באחוזים שומן באחוזים תאית באחוזים אפר באחוזים סידן באחוזים זרחן באחוזים חומצות שומן חופשיות באחוזים מספר פראוקסיד חמרים אנטיביוטיים וכמותם חופשי מחיידקי סלמונלה. |
| כוספאות | ||
| 1. כוספות סויה קלויה (בלתי מקולפת) | החומר הנשאר מגרעיני הסויה לאחר מיצוי השמן מתוכם וקלייתו. | חלבון כללי שלא יפחת מ־44% תאית עד 6.5% רטיבות עד 12% דרגת קליה 3.8–4.2. |
| 2. כוספת סויה מקולפת וקלויה | החומר הנשאר מגרעיני סויה מקולפים לאחר מיצוי השמן מתוכם וקלייתו. | חלבון כללי שלא יפחת מ־48.5% תאית עד 3.5% רטיבות עד 12% דרגת קליה 3.8–4.2. |
| 3. כוספת קוקוס | בשר פרי אגוזי הקוקוס (קופרה) מיובש וטחון, לאחר כבישה ומיצוי השמן מתוכו. | חלבון כללי שלא יפחת מ־20% תאית עד 13% רטיבות עד 11%. |
| 4. כוספת פשתה | גרעיני פשתה לאחר כבישה ומיצוי השמן מתוכם. | חלבון כללי שלא יפחת מ־30% תאית עד 10% רטיבות עד 11%. |
| 5. כוספת חריע | גרעיני חריע לאחר כבישה ומיצוי השמן מתוכם. | חלבון כללי שלא יפחת מ־20% תאית עד 30% רטיבות עד 11%. |
| 6. כוספת נבטי תירס | נבטי תירס לאחר כבישה ומיצוי השמן מתוכם. | חלבון כללי שלא יפחת מ־22% רטיבות עד 11%. |
| 7. כוספת כותנה בלתי מקולפת | גרעיני כותנה לאחר כבישה, מיצוי השמן מתוכם וטחינתם. | חלבון כללי שלא יפחת מ־30% תאית עד 24% רטיבות עד 12% גוסיפול בלתי קשור עד 0.12%. |
| 8. כוספת כותנה מקולפת, מתאימה להזנת מעלי גירה | גרעיני כותנה מקולפים לאחר כבישה, מיצוי השמן מתוכם וטחינתם. | חלבון כללי שלא יפחת מ־42% תאית עד 13.5% רטיבות עד 11% גוסיפול בלתי קשור עד 0.07%. |
| 9. כוספת כותנה מקולפת, מתאימה להזנת עופות | גרעיני כותנה מקולפים לאחר כבישה, מיצוי השמן מתוכם וטחינתם. | חלבון כללי שלא יפחת מ־48% תאית עד 7% רטיבות עד 12% גוסיפול בלתי קשור עד 0.07%. |
| 10. כוספת אגוזי־אדמה (בוטנים) מקולפים | גרעיני אגוזי־אדמה מקולפים לאחר כבישה, מיצוי השמן מתוכם וטחינתם. | חלבון כללי באחוזים תאית באחוזים רטיבות עד 11% אפלטוקסין שלא יעלה על 50 חלקי ביליון אמריקאי p.p.b.. |
| 11. כוספת חמניות | זרעי חמניות לאחר כבישה, מיצוי השמן מתוכם וטחינתם. | חלבון כללי באחוזים תאית באחוזים רטיבות עד 11%. |
| 12. כוספת ליפתית (RAPESEED) | זרעי ליפתית (RAPESEED) לאחר כבישה, מיצוי השמן מתוכם וטחינתם. | חלבון כללי באחוזים שומן באחוזים תאית באחוזים רטיבות עד 12% גלוקוזינולטים באחוזים חומצה ארוצית באחוזים. |
| מוצרי אספסת | ||
| 1. קמח אספסת 1 | החלק העל־קרקעי של צמחי אספסת טחונים ומיובשים באופן מלאכותי, בתוספת חומר מונע חימצון מתאים למניעת קלקול. | חלבון כללי שלא יפחת מ־17% תאית עד 26% רטיבות עד 12% קרוטן שלא יפחת מ־100 מ״ג/ק״ג. |
| 2. קמת אספסת 2 | החלק העל־קרקעי של צמחי אספסת טחונים ומיובשים באופן מלאכותי, בתוספת חומר מונע חימצון מתאים למניעת קלקול. | חלבון כללי שלא יפחת מ־15% תאית עד 30% רטיבות עד 12%. |
| מוצרי טחנות קמח | ||
| 1. סובי חיטה | החלק החיצוני של גרגר החיטה הנפרד ממנו בתהליך הטחינה. | תאית עד 12% רטיבות עד 14% חול ואדמה עד 1%. |
| 2. שיירי טחנות קמח | חומר המתקבל בטחנות הקמח בשלבי ניקוי גרגירי החיטה לפני טחינתם לקמח למאכל אדם, כולל גרגירי דגנים מצומקים ושבורים וכן גרגירי קטניות למיניהם. | תאית עד 4% אפר עד 2.5% רטיבות עד 12%. |
| 3. פסולת טחנות קמח | חומר המתקבל בטחנות הקמח בשלבי ניקוי גרגירי החיטה לפני טחינתם לקמח למאכל אדם, כולל דגנים מצומקים ושבורים, אבק גרגירים, מוץ וקש. | תאית עד 18% אפר עד 7% רטיבות עד 12% חול ואדמה עד 3%. |
| 4. רמולאז׳ | החלק הפנימי של קליפת החיטה הניפרד מהסובין והקמח בזמן הטחינה. | חלבון כללי שלא יפחת מ־16% תאית עד 9% רטיבות עד 14%. |
| מוצרי לוואי ומוצרים אחרים | ||
| 1. סובי אורז | חומר לוואי המתקבל בשעת שפשוף האורז, מכיל קליפות פנימיות, נבטים ועמילן האורז ללא הקליפות החיצוניות. | חלבון כללי שלא יפחת מ־12% תאית עד 10% שומן שלא יפחת מ־12% רטיבות עד 12%. |
| 2. סובי עדשים | חומר לוואי המתקבל בשעת שפשוף עדשים, מכיל קליפות פנימיות ושברי עדשים ללא הקליפות החיצוניות. | חלבון כללי שלא יפחת מ־14% תאית עד 16% שומן עד 2% רטיבות עד 12%. |
| 3. גפת תירס שופרא | חומר המורכב מקליפות תירס, גלוטן ומי שרייה שהתהוו בעת תהליך הטחינה של תירס רטוב לאחר השרייתו. הגפת מיובשת וגרוסה. | חלבון כללי שלא יפחת מ־27% תאית עד 10% רטיבות עד 12%. |
| 4. גלוטן תירס | חומר המורכב מגלוטן התירס ומי השרייה שנוצרו בתהליך הטרינה הרטובה של התירס. החומר מיובש וגרוס. | חלבון ככלי שלא יפחת מ־44% חמרי מיצוי חסרי חנקן שלא יפחתו מ־35% רטיבות עד 10%. |
| 5. גפת תפוחי־אדמה | חומר המתקבל בתהליך הטחינה של תפוחי־אדמה לייצור עמילן. החומר מיובש וגרוס. | חלבון כללי שלא יפחת מ־4% תאית עד 15% חומרי מיצוי חסרי חנקן שלא יפחתו מ־40% רטיבות עד 12%. |
| 6. שיירי תירס גרוס | השארית המתקבלת בטחינת תירס למאכל אדם. | חלבון כללי שלא יפחת מ־8% תאית עד 4% רטיבות עד 13%. |
| 7. גפת שעורה | חומר לוואי המתקבל בשעת עיבוד השעורה למאכל אדם: החומר מכיל חלקים של קליפות שעורה, קמח, נבטים ומוץ. | חלבון כללי שלא יפחת מ־11% תאית עד 10% רטיבות עד 13%. |
| 8. שיירי שעורה | חומר לוואי המתקבל בשעת עיבוד השעורה למאכל אדם: החומר מכיל חלקים של קליפות שעורה, קמח, נבטים ומוץ. | תאית עד 12% רטיבות עד 14% חול ואדמה עד 1%. |
| 9. גפת ענבים | החומר המתקבל מענבים לאחר סחיטת המיץ (בתעשיית היין) מתוכם, כולל שדרות, גרעינים וזג. החומר מיובש בחום. | רטיבות עד 12% שדרות ענבים וחומר זר עד 5%. |
| 10. פתיתי שבולת־שועל | חומר לוואי המתקבל בזמן עשיית הפתיתים למאכל אדם משבולת־שועל ומכיל: פתיתים, חלקים שבורים, קמח וקליפות אשר אין להמנע מהם בייצור תעשייתי מסודר. | חלבון שלא יפחת מ־10% תאית עד 4% רטיבות עד 10%. |
| 11. שיירי שבולת־שועל | חומר לוואי המתקבל מעיבוד שבולת־שועל למאכל אדם בלי הרחקה מוחלטת של הקליפות. | תאית עד 25% אפר עד 1% רטיבות עד 12%. |
| 12. קליפות שבולת־שועל | חומר לוואי המתקבל בשעת עיבוד של שבולת־שועל למאכל אדם. | חלבון שלא יפחת מ־4% תאית עד 25% רטיבות עד 12%. |
| 13. שומר השקד | ה”שומר“ של השקד, מיובש וטחון ללא ציאנידים. | חלבון שלא יפחת מ־4% שומן שלא יפחת מ־2% תאית עד 23% אפר עד 8% רטיבות עד 12%. |
| 14. קליפות כותנה | קליפות טחונות של גרעיני כותנה לאחר הסרת הסיבים. | תאית עד 38% אפר עד 2% רטיבות עד 13%. |
| 15. קליפות הדרים מיובשות | קליפות הדרים מיובשות וגרוסות; הייבוש בתנור נעשה לאחר הוספת מימת הסידן. | רטיבות עד 14%. |
| 16. קליפות אגוזי־אדמה (בוטנים) | קליפות טחונות של אגוזי־אדמה (בוטנים). | חלבון שלא יפחת מ־6% תאית עד 60% אפר עד 4.5% רטיבות עד 13% אפלטוקסין עד 50 חלקי בליון אמריקאי חול ואדמה עד 1%. |
| 17. פולפה מסלק־סוכר | פתיתי סלק־סוכר המתקבלים מתעשיית סוכר, לאחר שהסלק עבר תהליכים אלה: הסרת העלים, ניקוי, רחיצה, מיצוי הסוכר וייבוש הפתיתים. | רטיבות עד 13% חול ואדמה עד 1%. |
| 18. פולפה ממולסת | פולפה מסלק־סוכר, מעורבת עם מולאסה ומיובשת ביחד. | חלבון שלא יפחת מ־6% תאית עד 22% סזכר שלא יפחת מ־7% רטיבות עד 12%. |
| 19. מולאסה מסלק־סוכר | חומר נוזלי המתקבל כסירופ לאחר מיצוי הסוכר מסלק־הסוכר. | סוכר שלא יפחת מ־45% רטיבות עד 24% תגובה בסיסית. |
| 20. מולאסה מסויה | חומר נוזלי המתקבל מכוספת סויה ע״י המסת המוצקים המסיסים במים חמים המכילים אלכוהול; כל האלכוהול ומרבית המים מופרדים מהמולאסה. | מוצקי סויה מסיסים שלא יפחתו מ־45% רטיבות עד 55%. |
| 21. פסולת גרגירים קמחיים | חומר הנאסף בעת שאיבת האבק תוך כדי הזרמת גרגירי המספוא בממגורות, מכיל: אבק, קליפות, גרגירים נבובים וחלקים קלים של הגרגירים. | תאית עד 13% אפר עד 6.5% רטיבות עד 12% חול ואדמה עד 2%. |
| 22. חרובים ללא חרצנים | פרי החרוב גרוס לאחר הוצאת החרצנים. | סוכר שלא יפחת מ־40% רטיבות עד 15%. |
| 23. לחם, מצות ואיטריות טחונים | שאריות לחם, מצות ואיטריות, מיובשות וטחונות, ללא עובש. | חלבון שלא יפחת מ־10% רטיבות עד 13%. |
| 24. זבל בקר מעוקר | זבל בקר שעבר ייבוש ועיקור בטמפרטורה של 130°C למשך 10–12 דקות. רטיבות החומר היוצא מהתנור לא תעלה על 10%. שמירת הזבל לפני תהליך העיקור – במצב יבש (רטיבות עד 17%). | חלבון כללי שלא יפחת מ־8% תאית עד 14% אפר עד 40% רטיבות עד 12% ללא חיידקי גרם שליליים חופשי מחיידקי סלמונלה. |
| 25. זבל עופות מעוקר | זבל עופות שעבר ייבוש ועיקור. בטמפרטורה של 130°C למשך 10–12 דקות. רטיבות החומר היוצא מהתנור לא תעלה על 10%. שמירת הזבל לפני תהליך העיקור – במצב יבש (רטיבות עד 17%). | חלבון כללי שלא יפחת מ־20% אפר עד 25% תאית עד 20% רטיבות עד 12% ללא חיידקי גרם שליליים חופשי מחיידקי סלמונלה. |
| מינרלים ומחצבי קורט | ||
| 1. סידנית | אבן סיד, חומר מינרלי טבעי המורכב ברובו מפחמת הסידן לאחר גריסתו. | סידן שלא יפחת מ־38%. |
| 2. דו־סידן זרחתי D.C.P. | דן־סידן זרחתי המיוצר בתהליך תעשייתי להזנת בעלי־חיים. | זרחן כללי שלא יפחת מ־18% זרחן זמין באחוזים מהזרחן הכללי סידן 22% פלואור עד 0.17% זרניך (ארסן) עד 10 חלקי מליון רטיבות עד 2%. |
| 3. חד־סידן זרחתי M.C.P. | חד־סידן זרחתי המיוצר בתהליך תעשייתי להזנת בעלי־חיים. | זרחן כללי שלא יפחת מ־20.5% זרחן זמין באחוזים מהזרחן הכללי סידן 18.5% פלואור עד 0.19% זרניך (ארסן) עד 10 חלקי מליון רטיבות עד 4%. |
| 4. פוספט נטול פלואור | פוספט גולמי המעובד בתהליך תעשייתי להוצאות הפלואור מתוכו. | זרחן כללי שלא יפחת מ־18% זרחן זמין באחוזים מהזרחן הכללי סידן 33% נתרן עד 5.5% פלואור עד 0.18%. |
| 5. קמת עצמות | עצמות מעוקרות ומבושלות בקיטור ובלחץ לאחר הוצאת הקולן (הדבק) והשומן, מיובשות וטחונות. | זרחן שלא יפחת מ־13% רטיבות עד 10% חופשי מחיידקי סלמונלה. |
| 6. מלח מינרלי לבעלי־חיים | תערובת של מלחים מינרליים להזנת בעלי־חיים. | מלח בישול שלא יפחת מ־95%. |
| 7. מלח סידני | תערובת של מלח בישול ופחמת הסידן (סידנית), בתוספת או ללא תוספת בנטוניט. | מלח בישול באחוזים סידן באחוזים בנטוניט באחוזים. |
| 8. בזלת | אבן בזלת גרוסה. | יש לציין את גודל החלקיקים. |
| 9. בנטוניט | מינרל טבעי מיובש וטחון. | על תווית הסימון יש לציין ”בעל ערך מזין נמוך“. |
| 10. גבזן | גפרת הסידן (גבס). | סידן 28% ברזל 1.5% רטיבות עד 6% פלואור עד 0.05%. |
| 11. ברזל סולפט | שבבי ברזל לאחר המסתם בחומצה גפריתנית, לאחר ייבוש וסינון. | |
| 12. תרכיזי מחצבים | תערובת של מחצבים מיקרואלמנטים (מינרלי קורט). | יש להצהיר על התכולות התזונתיות של התרכיז ביחידות מטריות או באחוזים, שמות בעלי־החיים שהתרכיז מיועד להם, הוראות השימוש והמינון. |
| שמנים, שומנים ומוצריהם מהצומח והחי | ||
| 1. סופסטוק סויה מוחמץ | חומר שומני המתקבל בתהליך הזיכוך של שמן סויה ונפרד מהסופסטוק הגלמי ע״י החמצה עם חומצות מינרליות, שטיפתו במים והשהייתו עד להפרדות המים מהחומר. | מים עד 2% חומר בלתי נמס עד 1% חומר בלתי מסתבן עד 6% חומצות שומן מחומצנות עד 5% חומצות שומן כלליות (אינו כולל את החומר הבלתי מסתבן) שלא יפחתו מ־80% אינו מכיל גוסיפול. |
| 2. סופסטוק כותנה מוחמץ | חומר שומני המתקבל בתהליך הזיכוך של שמן כותנה ונפרד מהסופסטוק הגלמי ע״י החמצה עם חומצות מינרליות, שטיפתו במים והשהייתו עד להפרדות המים מהחומר. | מים עד 2% חומר בלתי נמס עד 1% חומר בלתי מסתבן עד 6% חומצות שומן מחומצנות עד 5% חומצות שומן כלליות (אינו כולל את החומר הבלתי מסתבן) שלא יפחתו מ־80% גוסיפול בלתי קשור עד 0.4%. |
| 3. סופסטוק מוחמץ מעורב ממקורות צמחיים שונים | חומר שומני המתקבל בתהליך הזיכוך של שמנים צמחיים ונפרד מהסופסטוק הגלמי ע״י החמצה עם חומצות מינרליות, שטיפתו במים והשהייתו עד להפרדות המים מהחומר. | מים עד 2% חומר בלתי נמס עד 1% חומר בלתי מסתבן עד 6% חומצות שומן מחומצנות עד 5% חומצות שומן כלליות (אינו כולל את החומר הבלתי מסתבן) שלא יפחתו מ־80% יש להצהיר על תכולת גוסיפול בלתי קשור ובלבד שלא יעלה על 0.4%. |
| 4. שומן מעופות | שומן שמוצה או ניסחט מקמח שיירי משחטה או משיירי משחטה, המופק בתהליך עיבוד המוצרים או הפסדים ע״י המסה או סחיטה בתוספת חומר מונע חימצון. | מים עד 2% חומר בלתי מסתבן עד 3.5% חומר בלתי נמס עד 1% חומצות שומן חפשיות עד 6% חומצות שומן כלליות (אינו כולל את החומר הבלתי מסתבן) שלא יפחתו מ־90% יש להצהיר על סוג החומר מונע החימצון וכמותו ביחידות של גרם/טון. |
| 5. שומן מעורב מבעלי־חיים (למעט דגים) | שומן שמוצה או ניסחט מקמחי או משיירי בתי מטבחיים או משחטות ע״י המסה או סחיטה בתוספת חומר מונע חימצון. | מים עד 2% חומר בלתי נמס עד 1% חומצות שומן חפשיות עד 6% חומצות שומן כלליות (אינו כולל את החומר הבלתי מסתבן) שלא יפחתו מ־90% יש להצהיר על החומר מונע החימצון וכמותו ביחידות של גרם/טון. |
| 6. שמן דגים | שמן שמוצה או ניסחט מדגים, חלקי דגים או קמחי דגים ע״י המסה או סחיטה בתוספת חומר מונע חימצון. | מים עד 2% חומר בלתי נמס עד 1% חומצות שומן חפשיות עד 6% חומצות שומן כלליות (אינו כולל את החומר הבלתי מסתבן) שלא יפחתו מ־90% יש להצהיר על החומר מונע החימצון וכמותו ביחידות של גרם/טון. |
| 7. שמן מעורב מצמחים | שמן המופק מצמחים ע״י סחיטה או מיצוי. | מים עד 2% חומר בלתי נמס עד 1% חומצות שומן מחומצנות עד 5% חומצות שומן כלליות (אינו כולל את החומר הבלתי מסתבן) שלא יפחתו מ־80% יש להצהיר על גוסיפול בלתי קשור ובלבד שלא יעלה על 0.4%. |
| 8. שמנים מעורבים מהחי והצומח | עירוב שומן מבעלי־חיים עם שמן מצמחים או שמן סופסטוק. | מים עד 2% חומר בלתי נמס עד 1% חומצות שומן מחומצנות עד 5% חומצות שומן כלליות (אינו כולל את החומר הבלתי מסתבן) שלא יפחתו מ־80% יש להצהיר על גוסיפול בלתי קשור ובלבד שלא יעלה על 0.4%. |
| 9. מלחים שומניים להזנת מעלי גירה | מלחים של חומצות שומן המופקים בתהליך תעשייתי ומתאימים להזנת מעלי גירה. | יש להצהיר באחוזים על: השומן הכללי שם היסוד המתכתי וכמותו רטיבות חומצות שומן חפשיות. |
| 10. סופסטוק מליפתית | חומר שומני המתקבל בתהליך הזיכוך של שמן הליפתית וניפרד מהסופסטוק הגלמי ע״י החמצה עם חומצות מינרליות, שטיפתו במים והשהייתו עד להפרדות המים מהחומר. | מים עד 2% חומר בלתי נמס עד 1% חומר בלתי מסתבן עד 6% חומצות שומן מחומצנות עד 5% חומצות שומן כלליות (אינו כולל את החומר הבלתי מסתבן) שלא יפחתו מ־80% יש להצהיר על אחוז החומצה האירוצית. |
| תוספות מזון ותערובות | ||
| 1. תרכיזי ויטמינים עם או בלי תוספות מזון | תערובת של ויטמינים או של תרכיזי ויטמינים ותוספות מזון. | יש להצהיר על התכולות התזונתיות של המוצר, יעודו ושמות בעלי־החיים שעבורם נועד, אופן השימוש והמינון ביחידות מטריות או באחוזים. |
| 2. תרכיזי מזון (תערובת) עם או בלי תוספות מזון | תערובת של מוצרי מספוא (בדרך כלל חלבוניים), עם או בלי תוספות מזון, ויטמינים ומחצבים. | יש להצהיר על התכולות התזונתיות של המוצר, יעודו ושמות בעלי־החיים שעבורם הוא נועד, אופן השימוש והמינון במידות מטריות או באחוזים. |
| 3. תערובת לעופות | תערובת של חמרים שונים, המיועדת להזנת עופות. | יש להצהיר על התכולה התזונתית באחוזים של: חלבון כללי שומן כללי תאית כללית אפר רטיבות עד 13% סידן זרחן מלח בישול או נתרן וכלור מנגן תכולת גוסיפול בלתי קשור לא תעלה על: בתערובות לגידול 0.01% בתערובות למטילות 0.02%. |
| 4. תערובת למעלי גירה | תערובת של חמרים שונים המיועדת להזנת מעלי גירה. | יש להצהיר על התכולה התזונתית באחוזים של: חלבון כללי חנקן לא חלבוני ושמו שומן כללי תאית כללית אפר רטיבות עד 13% סידן זרחן מלח בישול או נתרן וכלור מנגן תכולת גוסיפול בלתי קשור לא תעלה על: בתערובות ליונקים 0.01% בתערובות לגמולים ובוגרים 0.05% תכולת נחושת בתערובות לצאן לא תעלה על 8 גרם/טון. |
| 5. תערובות לבעלי־חיים שונים | תערובת של חמרים שונים. | יש להצהיר על התכולה התזונתית באחוזים של: חלבון כללי שומן כללי תאית כללית אפר רטיבות עד 13% סידן זרחן מלח בישול או נתרן וכלור מנגן תכולת גוסיפול בלתי קשור לא תעלה על: בתערובות לארנבות וחזירים 0.006% בתערובות אחרות 0.02%. |
| 6. מזונות לחיות מחמד | תערובת של חמרים שונים המיועדת להזנת חיות מחמד. | יש להצהיר על תכולה תזונתית באחוזים של: חלבון כללי שומן כללי תאית כללית אפר רטיבות ובלבד שבמזונות ”יבשים“ לא תעלה על 12% סידן זרחן מלח בישול או נתרן וכלור חופשי מחיידקי סלמונלה. |
| גרעינים וגרגירים | ||
| 1. תירס, סורגום, שעורה, חיטה, שיפון, חיטפון, תורמוס, שבולת־שועל | יש להצהיר על הפרטים הבאים: 1. שם הגרגיר 2. אחוז הרטיבות 3. המשקל הסגולי של הגרגירים (משקל ההקטוליטר) ביחידות של קילוגרם/למאה ליטר 4. אחוז הגרגירים השבורים או הפגומים 5. אחוז חומר זר. 6. בסורגום – אחוז הטנין. | |
| 2. גרעינים וגרגירים מכל הסוגים | לא יימצאו שאריות של החמרים המפורטים להלן, בכמויות העולות על הקבוע לצידם: קוטלי חרקים פחמימנים כלוריים 20 ppb – Aldrin + Dieldrin 20 ppb – Chloroane 100 ppb – DDT + Derivatives 100 ppb – Endosulfan 20 ppb – Endrin 100 ppb – H.C.H. (Other then Gamma isomer) 500 ppb – H.C.H. (Gamme isomer) 20 ppb – Heptachlor Epoxide 1000 ppb – Methoxychlor קוטלי חרקים זרחנים אורגניים 20 ppb – Azinphos Methyl 100 ppb – Diazinon 2000 ppb – Dichlorvos 100 ppb – Dimethoate 200 ppb – Demeton-S-Methyl 100 ppb – Ethion 8000 ppb – Mulathion 100 ppb – Methamidophos 200 ppb – Methidathion 50 ppb – Monocrotophos 50 ppb – Parathion 50 ppb – Phorate 50 ppb – Phenamiphos 100 ppb – Phosphamidon 10000 ppb – Pirimiphos Methyl 100 ppb – Terbufos 100 ppb – Trichlorfon 200 ppb – Vamidotnion קרבמטים 50 ppb – Aldicarb 100 ppb – Carbofuran 50 ppb – Methiocarb 500 ppb – Methomyl חמרי אידוי 100 ppb – Hydrogen Phosphide 100 ppb – Methyl Bromide רעלני פטריות 20 ppb – Aflatoxin (Total) 1000 ppb – Deoxynivalenol 100 ppb – Diacedtoxyscirpenol 300 ppb – Ochratoxin 100 ppb – T-2 Toxin מתכות 2000 ppb – Arsenic 50 ppb – Cadmium 1000 ppb – Lead 10 ppb – Mercury קרינה רדיואקטיבית קרינה רדיואקטיבית שמקורה בצזיום 134 וצזיום 137 לא תעלה על 60 בקרל/ק״ג. קרינה רדיואקטיבית שמקורה בחמרים השונים מצזיום וכוללת קרינת ביתא וקרינת גאמא לא תעלה על 250 בקרל ק״ג. | |
תוספת שלישית
תיקון: תשל״ז־2, תשנ״ד
(סעיף 24)
נטילת דגם
א.
שקים
1.הדגם יינטל מ־10 שקים לפחות ומשקלו לא יפחת מ־1 ק״ג.
2.אם החומר הנדגם ארוז ב־10 שקים או פחות, יינטל הדגם מכל השקים ובלבד שמשקלו לא יפחת מ־1 ק״ג.
ב.
מכלים
1.אם החומר הנדגם ארוז במכלים שתכולתם 1 ק״ג, ישמש מכל אחד שלם כדגם.
2.אם החומר הנדגם ארוז במכלים שתכולתם גדולה מ־1 ק״ג, יינטל מהם דגם שמשקלו לא יפחת מ־1 ק״ג.
3.אם החומר הנדגם ארוז במכלים שתכולתם פחותה מ־1 ק״ג, ישמשו מכלים שלמים כדגם ובלבד שמשקלו לא יפחת מ־1 ק״ג.
לענין זה, ”מכל“ – אריזה המשמשת להחזקת מספוא.
ג.
צובר
הדגם יינטל מארבעה קצוות ומהמרכז ומשקלו לא יפחת מ־1 ק״ג.
ד.
אם לא מתאפשר ליטול דגם שמשקלו 1 ק״ג או יותר, יילקח כל החומר הנדגם לבדיקה.
ה.
כאשר החומר הנדגם הינו נוזלי, יינטלו ממנו לבדיקה 500 סמ״ק או יותר.
ו.
אופן נטילת הדגם יפורט בטופס שקבע המנהל.
ז.
הדגם יישמר במעבדה לתקופה שלא תפחת מ־3 שבועות מיום משלוח התוצאה.
שיטות בדיקה
1.
לצורך בדיקה אנליטית יש צורך לטחון דוגמה של לפחות 100 גרם במטחנה בה מורכבת רשת שקוטר חוריה עד 1 מ״מ.
2.
בדיקות כלליות: בדיקה כימית אנליטית לתכולה התזונתית של מספוא תיעשה לפי השיטות שפורסמו במהדורה האחרונה של: ”Official Methods of Analysis of The Association of Official Analytical Chemists“ – A.O.A.C. או לפי הספר: ”Official and Tentative Methods of the American Oil Chemists, Society“ – A.O.C.S. (להלן – הספרים), שעותקים מהם הופקדו לעיון הציבור במשרדי האגף להגנת הצומח ולבקורת במשרד החקלאות.
בדיקת חומרים שאין לה עדיין שיטת בדיקה באחד הספרים, תיעשה לפי שיטות אנליטיות שיקבע המנהל ושיובאו לידיעת הציבור בדרך שיראה לנכון.
3.
בדיקת דרגת קלייה בכוספת סויה תיעשה לפי השיטה שפורסמה ב־Olomucki and Borenstein, Journal of A.O.A.C. Vol. 43 (440) 1960. שעותק ממנו הופקד לעיון הציבור במשרדי האגף להגנת הצומח ולבקורת במשרד החקלאות.
4.
בדיקה ביולוגית לזמינות זרחן:
הבדיקה תיעשה בהודנים צעירים לפי השיטה שפירסם ש. הורביץ ב־1964 ב־Journal of Nutrition Vol. 84: p .83-92 שהופקדו לעיון הציבור במשרדי האגף להגנת הצומח ולבקורת במשרד החקלאות, או לפי שיטה ביולוגית מקובלת ובלבד שתהיה בהודנים; התוצאות יבוטאו באחוזי זמינות בהשוואה לזמינות זרחן בדו־סידן זרחני אנליטי ממויים בהודנים.
סבילויות הסטייה האנליטית המותרת
סבילויות הסטייה האנליטית המותרת הינן ערכים המתייחסים לתוצאות של בדיקת דוגמה יחידה במעבדה.
הסבילויות המותרות מבוטאות באחוז יחסי מהתכולה התזונתית המוצהרת או התקנית, ואינן מבוטאות באחוז מוחלט מכלל החומר הנבדק.
כאשר בודקים שבעה מדגמים לפחות של מוצר מסוים בתקופה של עד שלושה חודשים, וכולם סוטים באותה מגמה מהתכולה התזונתית המוצהרת או התקנית, ואפילו כל סטייה היא בתחום הסטייה האנליטית המותרת, ייחשבו התוצאות חורגות.
בחמרי גלם
| התכולה התזונתית הנבדקת | אחוז התכולה התזונתית המוצהרת או התקנית המותרת במספוא | אחוז הסטייה האנליטית המותרת (-) חסר (+) עודף |
|---|---|---|
| חלבון כללי במקרה של חסר | מ־35.1% ומעלה מ־20.1% ועד 35% עד 20.0% | 2% (-) 5% (-) 10% (-) |
| חלבון נעכל במספוא שמקורו בבעלי־חיים במקרה של חסר | מ־35.1% ומעלה מ־20.1% ועד 35% עד 20.0% | 2% (-) 5% (-) 10% (-) |
| שומן כללי במקרה של חסר | מ־70.1% ומעלה מ־20.1% ועד 70% מ־5.1% ועד 20% עד 5.0% | 3% (-) 5% (-) 10% (-) 20% (-) |
| שומן כללי במקרה של עודף | מ־70.1% ומעלה מ־20.1% ועד 70% מ־5.1% ועד 20% עד 5.0% | 6% (+) 10% (+) 20% (+) 40% (+) |
| תאית במקרה של עודף | מ־5.1% ומעלה עד 5.0% | 10% (+) 20% (+) |
| אפר במקרה של עודף | מ־5.1% ומעלה עד 5.0% | 10% (+) 20% (+) |
| אפר בלתי נמס בחומצה הידרוכלורית (בדיקה לחול ואדמה) במקרה של עודף | מ־3.1% ומעלה עד 3.0% | 10% (+) 20% (+) |
| רטיבות במקרה של עודף | מ־10.1% ומעלה מ־5.1% ועד 10% עד 5.0% | 5% (+) 10% (+) 25% (+) |
| סידן במקרה של עודף למעט ב־D.C.P., M.C.P. ו־D.F.P. | 2% (+) | |
| סידן במקרה של חסר למעט ב־D.C.P., M.C.P. ו־D.F.P. | 2% (-) | |
| סידן ב־D.C.P., M.C.P. ו־D.F.P. במקרה של עודף | 4% (+) | |
| סידן ב־D.C.P., M.C.P. ו־D.F.P. במקרה של חסר | 5.5% (-) | |
| זרחן במקרה של חסר למעט ב־D.C.P., M.C.P. ו־D.F.P. | 2% (-) | |
| זרחן ב־D.C.P., M.C.P. ו־D.F.P. במקרה של עודף | 11% (+) | |
| זרחן ב־D.C.P., M.C.P. ו־D.F.P. במקרה של חסר | 10% (-) | |
| מלח בישול במקרה של עודף | מ־10.1% ומעלה עד 10% | 2% (+) 10% (+) |
| גוסיפול בלתי קשור במקרה של עודף | 10% (+) | |
| סוכר כללי במקרה של חסר | 5% (-) | |
| דרגת קלייה בכוספת סויה קלויה | 0.1 (+) 0.1 (-) | |
| קרוטן במקרה של חסר | 10% (-) |
בתערובות ותרבי תערובת
| התכולה התזונתית הנבדקת | אחוז התכולה התזונתית המוצהרת או התקנית המותרת במספוא | אחוז הסטייה האנליטית המותרת (-) חסר (+) עודף |
|---|---|---|
| חלבון כללי במקרה של חסר | מ־25.1% ומעלה מ־12.1% עד 25.0% עד 12.0% | 3% (-) 5% (-) 10% (-) |
| חלבון כללי במקרה של עודף | מ־25.1% ומעלה מ־12.1% עד 25.0% עד 12.0% | 9% (+) 15% (+) 30% (+) |
| תאית במקרה של עודף | מ־10.1% ומעלה מ־5.1% ועד 10.0% עד 5.0% | 10% (+) 15% (+) 20% (+) |
| תאית במקרה של חסר | מ־10.1% ומעלה מ־5.1% ועד 10.0% עד 5.0% | 30% (-) 45% (-) 60% (-) |
| שומן במקרה של עודף | מ־10.1% ומעלה מ־5.1% ועד 10.0% עד 5.0% | 25% (+) 30% (+) 50% (+) |
| שומן במקרה של חסר | מ־10.1% ומעלה מ־5.1% עד 10.0% עד 5.0% | 15% (-) 20% (-) 40% (-) |
| רטיבות במקרה של עודף | מ־10.1% ומעלה עד 10.0% | 7% (+) 10% (+) |
| אפר במקרה של עודף | מ־10.1% ומעלה עד 10.0% | 10% (+) 20% (+) |
| אפר במקרה של חסר | 30% (-) | |
| גוסיפול בלתי קשור במקרה של עודף | 10% (+) | |
| סידן במקרה של עודף | מ־8.1% ומעלה מ־2.1% ועד 8.0% עד 3.0% | 10% (+) 15% (+) 25% (+) |
| סידן במקרה של חסר | מ־6.1% ומעלה עד 6.0% | 10% (-) 15% (-) |
| זרחן במקרה של עודף | מ־1.6% ומעלה עד 1.5% | 20% (+) 30% (+) |
| זרחן במקרה של חסר | מ־1.6% ומעלה עד 1.5% | 10% (-) 15% (-) |
| מלח בישול במקרה של עודף | עד 0.5% מ־0.6% עד 2.0% מ־2.1% עד 10.0% מ־10.1% עד 25.0% מ־25.1% עד 50.0% מ־50.1% ומעלה | 50% (+) 30% (+) 20% (+) 15% (+) 10% (+) 5% (+) |
| מלח בישול במקרה של חסר | עד 0.5% מ־0.6% עד 2.0% מ־2.1% עד 10.0% מ־10.1% עד 25.0% מ־25.1% עד 50.0% מ־50.1% ומעלה | 25% (-) 15% (-) 10% (-) 7.5% (-) 5.0% (-) 2.5% (-) |
במינרלי (מחצבי) קורט וויטמינים בתערובות
| התכולה התזונתית הנבדקת | אחוז התכולה התזונתית המוצהרת או התקנית המותרת במספוא | אחוז הסטייה האנליטית המותרת (-) חסר (+) עודף |
|---|---|---|
| קובלט במקרה של עודף | 50% (+) | |
| קובלט במקרה של חסר | 25% (-) | |
| נחושת בתערובות לצאן במקרה של עודף | 25% (+) | |
| שאר מינרלי הקורט במקרה של עודף | 50% (+) | |
| שאר מינרלי הקורט במקרה של חסר | 25% (-) | |
| סלניום במקרה של עודף | 25% (+) | |
| סלניום במקרה של חסר | 25% (-) | |
| פלואור במחצבים זרחניים D.C.P. או D.F.P. במקרה של עודף | 10% (+) | |
| ויטמין A במקרה של עודף | 50% (+) | |
| ויטמין A במקרה של חסר | 25% (-) |
תוספת רביעית
תיקון: תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, תשל״ט־2, תשנ״ד, [הודעות]
(סעיף 27)
(הסכומים בסוגריים מעודכנים ליולי 2026):
| ההיתר | האגרה בלירות |
|---|---|
| סיטונאי | 1300 (1,180.00 ש״ח) |
| קמעונאי | 400 (356.00 ש״ח) |
| בעל מגרסה | 400 (356.00 ש״ח) |
| יצרן של תערובת לבעלי חיים – עד 5,000 טון לשנה | 2400 (2,130.00 ש״ח) |
| מ־5,000 עד 30,000 טונות, לכל 1,000 טונות תוספת | 250 (209.00 ש״ח) |
| מ־30,000 עד 100,000 טונות, לכל 1,000 טונות תוספת | 160 (134.00 ש״ח) |
| מעל 100,000, לכל 1,000 טונות תוספת | 80 (60.00 ש״ח) |
| מוצרי טחנות קמח | 600 לכל מוצר (510.00 ש״ח) |
| מוצרי לוואי ומינרלים אחרים | 1200 לכל מוצר (960.00 ש״ח) |
| כוספות סויה וכותנה | 2000 לכל מוצר (1,580.00 ש״ח) |
| כוספות אחרות | 800 לכל מוצר (710.00 ש״ח) |
| מקרואלמנטים ותחליפי חלב | 2000 לכל מוצר (1,580.00 ש״ח) |
| מוצרי לוואי מן החי | 2000 לכל מוצר (1,580.00 ש״ח) |
| ויטמינים כתוספת למזון לבעלי חיים | 2000 לכל מוצר (1,580.00 ש״ח) |
ט׳ בתמוז תשל״א (2 ביולי 1971)
- חיים גבתי שר החקלאות
This is where the text was published.
- צו בדבר ייצור מספוא והסחר בו
- צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מספוא והסחר בו)ק״ת תשל״א, 1518
- תיקוןתשל״ה, 879
- תיקוןתשל״ז, 601
- תיקון מס׳ 2794
- תיקוןתשל״ט, 733
- תיקון1891
- תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)תש״ם, 1616
- תיקוןתשמ״א, 188
- תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)1566
- תיקוןתשמ״ב, 1068
- תיקוןתש״ן, 1226
Show the other 57 lines
- תיקוןתשנ״ד, 110
- תיקוןתשנ״ח, 1252
- תיקוןתשע״ג, 1443
- עדכון סכומים
- הודעה בדבר אגרות חקלאיותי״פ תש״ם, 1758
- הודעה בדבר אגרות חקלאיותתשמ״א, 1287
- הודעת האגרות החקלאיותק״ת תשמ״ב, 227
- הודעת האגרות החקלאיות (מס׳ 2)1102
- הודעת אגרות חקלאיותתשמ״ג, 187
- הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)1116
- הודעת אגרות חקלאיותתשמ״ד, 154
- הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)1105
- הודעת אגרות חקלאיות2663
- הודעת אגרות חקלאיותתשמ״ה, 689
- הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)1198
- הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)1757
- הודעת אגרות חקלאיותתשמ״ו, 77
- הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)1529
- הודעת אגרות חקלאיותתשמ״ז, 281
- הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)709
- הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)1141
- הודעת אגרות חקלאיותתשמ״ח, 461
- הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)1053
- הודעת אגרות חקלאיותתשמ״ט, 412
- הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)875
- הודעת אגרות חקלאיותתש״ן, 316
- הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)523
- הודעת אגרות חקלאיותתשנ״א, 46
- הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)429
- הודעת אגרות חקלאיותתשנ״ב, 306
- הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)1396
- הודעת אגרות חקלאיותתשנ״ג, 756
- הודעת אגרות חקלאיותתשנ״ד, 343
- הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)1127
- הודעת אגרות חקלאיותתשנ״ה, 484
- הודעת אגרות חקלאיותתשנ״ו, 298
- הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)1398
- הודעת אגרות חקלאיותתשנ״ז, 615
- הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)1237
- הודעת אגרות חקלאיותתשנ״ט, 399
- הודעת אגרות חקלאיותתשס״ב, 1021
- הודעת אגרות חקלאיותתשס״ג, 16
- הודעת אגרות חקלאיותתשס״ח, 656
- הודעת אגרות חקלאיותתשס״ט, 1130
- הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)1221
- ת״ט1226
- הודעת אגרות חקלאיותתש״ע, 1586
- הודעת אגרות חקלאיותתשע״א, 1268
- הודעת אגרות חקלאיותתשע״ג, 1595
- הודעת אגרות חקלאיותתשע״ט, 1467
- הודעת אגרות חקלאיותתש״ף, 2027
- הודעת אגרות חקלאיותתשפ״א, 3341
- הודעת אגרות חקלאיותתשפ״ג, 1797
- הודעת אגרות חקלאיותתשפ״ד, 1871
- הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)2687
- הודעת אגרות חקלאיותתשפ״ו, 237
- הודעת אגרות חקלאיותתשפ״ז, 171
These are other texts of the same kind.
- צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מומחים בבית מלון), תשכ״ה–1965Order
- צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מחיר מרבי וריווח מרבי בהתקנת דלת־תא במעלית), התשנ״ג–1993Order
- צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מכשירי קרינה לטיפול רפואי), תשכ״ח–1968Order
- צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור גלידה ומכירתה), תשכ״ג–1963Order
- צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025Order
- צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ״מ) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025Order
These are the questions people ask about this text.
Is this text still in force?
The source does not mark this text as repealed or replaced. The amendments of a section are noted under it, and the official gazette holds the binding text.
How many sections does this text have?
It has 33 sections, grouped under 19 headings in the contents.
Where was this text first published?
The first publication the source lists is ק״ת תשל״א, 1518 צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מספוא והסחר בו), and 66 later publications are listed after it.
What does the first section say?
Section 1 is titled הגדרות.
The text on this page is adapted from the entry צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מספוא והסחר בו), תשל״א–1971 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.