Law1982The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 2 of חוק החוזים האחידים, התשמ״ג–1982, הגדרות.
This section is in פרק א׳: הוראות יסוד
2. הגדרות
בחוק זה –
”חוזה אחיד“ – נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם;
”תנאי“ – תניה בחוזה אחיד, לרבות תניה המאוזכרת בו וכן כל תניה אחרת שהיא חלק מההתקשרות, ולמעט תניה שספק ולקוח הסכימו עליה במיוחד לצורך חוזה מסויים;
”ספק“ – מי שמציע שהתקשרות עמו תהיה לפי חוזה אחיד, ואחת היא אם הוא הנותן או המקבל של דבר;
”לקוח“ – מי שספק מציע לו שהתקשרות ביניהם תהיה לפי חוזה אחיד, ואחת היא אם הוא המקבל או הנותן של דבר;
”בית הדין“ – בית הדין לחוזים אחידים המוקם לפי חוק זה.
The text on this page is adapted from the entry חוק החוזים האחידים, התשמ״ג–1982 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.