Law1954The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of חוק חמרי נפץ, תשי״ד–1954, הגדרות.
This section is in פרק ראשון: הגדרות
1. הגדרות
תיקון: תשפ״ב, תשפ״ד
בחוק זה –
”חומר נפץ“ – לרבות כל חומר שהממשלה הכריזה עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כעל חומר נפץ לענין חוק זה, וכן אביזריו של כל חומר נפץ, לרבות פתיל, רקיטה, פצץ, תרמיל וכל הָסְגֵל או תכשיר אחר;
”חומר מאושר“ – חומר נפץ שהממשלה אישרה אותו, באכרזה שפורסמה ברשומות, לענין חוק זה;
פורסמה אכרזת חומרי נפץ (חומרי נפץ מאושרים), התשנ״ט–1999 בדבר אישור חומרי חמרי הנפץ המפורטים להלן:
סוג 1: חומרי נפץ ראשוניים כגון: אזיד עופרת, כספית רועמת, שטיפנט עופרת;
סוג 2: דינמיטים;
סוג 3: אמוניטים, אמונלים, תרכובות ניטרוארומטיות של טולואן, דיפנילאמין ונפתלין, תערובות ניטרוארומטיות אליפטיות כגון טטריל;
סוג 4: אבק שריפה, אבק שריפה שחור;
סוג 5: תערובות נפיצות על בסיס כלורטים ופרכלורטים;
סוג 6: נפצים;
סוג 7: פתילים לפיצוץ;
סוג 8: פנטריט (טן), הקסוגן, אוקטוגן וחומרי נפץ על בסיס החומרים כאמור (כגון: טן מפורפן, CH-6, C-4, פנטוליט הקסולית ואוקטול עם תוספות או בלעדיהן);
סוג 9: חנקת האמון (אמוניום ניטרט) מוספגת בחומר דלק נוזלי שהוא בעל נקודת הבזק גדולה מ־65°C; חנקת האמון מוספגת בחומר דלק נוזלי כאמור, בתוספת נסורת עץ, אבקת אלומיניום או חומר דומה;
סוג 10: חומרי נפץ המכילים מים, חנקת אמון וחנקות (ניטרטים) אנאורגניות אחרות באחוז גבוה ותוספות שונות של חומרים כגון ניטרואמינים אליפתיים דוגמת M.M.A.N. (מונו מטיל אמין ניטרט), אבקת אלומיניום, פחמימנים מסוג של סולר, שמן מינרלי;
סוג 11: זיקוקין דינור: כמוגדר בתקן ישראלי ת״י 4373, חלק 1, קטגוריות 3 ו־4;
סוג 12: זיקוקין דינור: שהם כוורות זיקוקין מועפים או חלקיהן ופגזי זיקוקין או חלקיהם.
”חומר בלתי מאושר“ – חומר נפץ שאינו חומר מאושר;
”ייצור“ לענין חמרי נפץ – הרכבתם של אותם חמרים מחלקיהם השונים, בכל תהליך שהוא, הפיכתם מחומר מסוג אחד לחומר מסוג אחר, שינויים, תיאומם לשימוש או תיקונם;
”מחזיק במפעל“ – מחזיק במקום העבודה כהגדרתו בסעיף 172א לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970, לעניין מקום עבודה שהוא מפעל חומרי נפץ;
”מפעל חומרי נפץ“ – מקום שמייצרים בו חומרי נפץ או שמשתמשים בו בחומרי נפץ בהליך ייצורם של מוצרים;
”מפעל חומרי נפץ ביטחוני“ – מפעל חומרי נפץ שנקבע כי הוא מפעל ביטחוני לפי סעיף 29א לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968, וששר הביטחון קבע שהוא מפעל חומרי נפץ ביטחוני לעניין חוק זה ופרסם על כך הודעה ברשומות;
”כלי הסעה“ – כל כלי המשמש להסעת בני אדם או משאות, ביבשה, בים או באוויר, בין מנועי ובין שאינו מנועי;
”מקום“, לענין חמרי נפץ – לרבות כלי הסעה;
”בית חרושת לחמרי נפץ“ – (נמחקה);
”מחסן חמרי נפץ“ – מקום שמחסינים בו חמרי נפץ לפי חוק זה;
”מכירה“ – לרבות גרם מכירה וכל עיסקה, בתמורה או בלי תמורה, ובכלל זה שכירות או מתן זכות שימוש, והביטוי ”קניה“ יתפרש לפי כך;
”שר“ – חבר הממשלה, במידה שהממשלה העניקה לו סמכות בביצוע חוק זה, ולעניין מפעל חומרי נפץ ביטחוני – שר הביטחון;
”מפקח“ – עובד המדינה שהוסמך על ידי שר כמפקח לצורך חוק זה;
”מפקח בכיר“ – עובד מדינה בכיר במשרד הביטחון, ששר הביטחון הסמיכו לעניין הוראות לפי חוק זה הנוגעות למפעלי חומרי נפץ ביטחוניים;
”הוועדה המייעצת“ – הוועדה שמונתה לפי סעיף 20א;
”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;
”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961.
The text on this page is adapted from the entry חוק חמרי נפץ, תשי״ד–1954 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.