Law1990The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 85א of חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש״ן–1990, הגבלת מכירת זמן שידור.
This section is in פרק ו׳: פרסומת
85א. הגבלת מכירת זמן שידור
תיקון: תשנ״ב, תשס״ב־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ח־2
(א)על אף האמור בסעיף 85, מורשה לשידורים לא ימכור ולא יקצה יותר מעשרה אחוזים מזמן שידור תשדירי הפרסומת שלו לאדם אחד, במישרין או בעקיפין; ואולם לא יראו בשיווק משותף של זמן שידור של תשדירי פרסומת, הנעשה על ידי תאגיד, או על ידי גוף אחר, הפועל מטעם בעלי זיכיון לשידורי רדיו לצורך השיווק המשותף בלבד, משום מכירה או הקצאה לאדם אחד, אם השיווק האמור נעשה בהתאם לכללים שקבעה המועצה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, שיבטיחו את קיום התחרות; לעניין זה, ”זמן שידור תשדירי פרסומת“, של מורשה לשידורים – משך הזמן שבו מורשה לשידורים משדר תשדירי פרסומת.
(ב)המועצה רשאית, לבקשת מורשה לשידורים, להתיר לו למכור לאדם אחד זמן שידור לתשדירי פרסומת בשיעור גבוה יותר מהאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנעה כי המורשה לשידורים לא יכול למכור בדרך אחרת את כל זמן השידור לתשדירי פרסומת המותר לו.
(ב1)מורשה לשידורים לא יתקשר עם אדם אחד, במישרין או בעקיפין, לשם שידור תוכן פרסומי, בסכום העולה על 10 אחוזים מהכנסותיו בשנה ממכירה של שידור תוכן פרסומי.
(ג)על הפרת הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 49.
The text on this page is adapted from the entry חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש״ן–1990 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.