Law1968The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 6א of חוק רישוי עסקים, תשכ״ח–1968, רישוי ללא אישור.
This section is in פרק א׳ – רישוי עסקים
6א. רישוי ללא אישור
תיקון: תשנ״ד־2, תשנ״ח־2, תשע״ח־2, תשפ״ב־2
(א)על אף האמור בסעיף 6(א), רשאי שר הפנים, בהסכמת כל אחד מן השרים נותני האישור, לקבוע בצו סוגי עסקים טעוני רישוי שלגביהם מתן הרשיון או ההיתר הזמני, או חידושם, אינם טעונים אישורם של נותני האישור, כולם או מקצתם.
(א1) (1)בצו כאמור בסעיף קטן (א) רשאי שר הפנים לקבוע סוגי עסקים שרישוים אינו טעון אישור כאמור באותו סעיף קטן, ורשות הרישוי תראה אותם כעומדים בתנאים כאמור בסעיף 6(ג)(1)(א) שהתנה נותן האישור שנקבע בצו, על יסוד תצהיר מאומת כדין שהגיש בעל העסק לרשות הרישוי ובו הצהיר כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ג) של סעיף 6(ג)(1).
(2)הוראות סעיפים 6(ג)(2), (ד) ו־(ה), 6א2, 7ב1(ה) ו־7ג(ד1) יחולו, בשינויים המחויבים, על הגשת תצהיר ועל רישיון או היתר זמני לפי סעיף קטן זה.
(א2)בצו כאמור בסעיף קטן (א) לא ייקבעו סוגי עסקים שרישוים אינו טעון אישור או סוגי עסקים שרישוים יינתן על יסוד תצהיר כאמור בסעיף קטן (א1) אם הדבר עלול לפגוע בהשגת המטרות המפורטות בסעיף 1(א).
(ב)קביעה כאמור בסעיף קטן (א) או (א1) אין בה כדי לגרוע מסמכויותיו האחרות של נותן האישור לפי חוק זה לגבי אותו עסק, ובכלל זה הסמכות להוסיף תנאי לרשיון או להיתר הזמני שניתן, כאמור בסעיף 7(א)(1) סיפה.
The text on this page is adapted from the entry חוק רישוי עסקים, תשכ״ח–1968 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.