Skip to main content

Ordinance

Section 120 of פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], שומת הכנסתו של נפטר.

This section is in חלק ו׳: חיוב במס על ידי נציג

120. שומת הכנסתו של נפטר

תיקון: תשכ״ה־2, תשנ״ו־3

(א)נפטר אדם בשנת המס, ואילו לא נפטר היה בר־חיוב לאותה שנה, או אם נפטר אדם תוך שלוש שנים לאחר תום שנת מס ולא נעשתה לו שומה לאותה שנה – יהיה נציגו האישי החוקי חב במס שאותו אדם היה בר־חיוב בו אילו היה בחיים, ויהא חייב בתשלומו, וכן יהיה אחראי לעשייתם של כל אותם מעשים ודברים שאותו אדם היה אחראי לעשייתם על פי פקודה זו, אילו היה בחיים.

(ב)מיום פטירתו של אדם יראו את הכנסתו החייבת של העזבון כהכנסתם של היורשים לפי חלקיהם בהכנסות העזבון.

(ג)היו היורשים או אחדים מהם או חלקיהם בהכנסות העזבון, כולם או מקצתם, בלתי ידועים, ישלם הנציג האישי החוקי של הנפטר מתוך העזבון מס בשיעור של 40% על חשבון המס המגיע מהיורשים על ההכנסה של העזבון.

(ד)הוראות סעיפים 174–181 יחולו לגבי תשלום על חשבון המס לפי סעיף קטן (ג), בשינויים המחוייבים לפי הענין.

(ה)לאחר חלוקתה של הכנסת העזבון וצירופה להכנסתו של כל יורש, יקוזז המס ששולם כאמור על ידי הנציג האישי החוקי כנגד המס על הכנסתם של היורשים לפי חלקו של כל אחד מהם בהכנסות העזבון.

(ו)לענין סעיף זה, ”הנציג האישי החוקי“ – לרבות יורש, מנהל העזבון, המוציא לפועל של צוואת הנפטר וכל אדם הרשאי, על פי דין או על פי החלטה של בית משפט, לטפל בנכסי העזבון.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨פקודת מס הכנסה [נוסח חדש]⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring