Skip to main content

Ordinance

Section 152 of פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], הסכם או החלטה בהשגה.

This section is in חלק ט׳: שומת הכנסה, החלטת מיסוי, השגה וערעור / פרק שני: השגה וערעור

152. הסכם או החלטה בהשגה

תיקון: תשכ״ז־2, תשנ״ב־6, תשנ״ז־3, תשנ״ז־7, תשס״ג־4, תשס״ה־4, תשע״ו־6

(א)מקום שהנישום המשיג על השומה שנערכה לו בא לידי הסכם עם פקיד השומה על הסכום שעליו הוא צריך להיות נישום, תתוקן השומה לפי זה ותומצא לנישום הודעה על המס שעליו לשלם.

(ב)לא הושג הסכם, יקבע פקיד השומה את המס בצו שבכתב, ורשאי הוא לקיים בו את השומה, להגדילה או להפחיתה.

(ג)אם בתוך ארבע שנים מתום שנת המס שבה נמסר הדו״ח לפי סעיף 131 או בתום שנה מיום שהוגשה השגה, לפי המאוחר מביניהם, לא הושג הסכם כאמור בסעיף קטן (א) ולא השתמש פקיד השומה בסמכויותיו לפי סעיף קטן (ב), יראו את ההשגה כאילו התקבלה; ואולם השגה שהוגשה על שומה שנערכה לפי סעיף 145(ב), יראו אותה כאילו התקבלה רק אם לא השתמש פקיד השומה בסמכויותיו כאמור בסעיף זה, בתוך חמש שנים מתום שנת המס שבה הוגשה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨פקודת מס הכנסה [נוסח חדש]⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring