Section 159א of פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], החזר מס יתר בעקבות דו״ח.

(א)בסעיף זה, ”הפרשי הצמדה וריבית“ – תוספת לסכום שמדובר בו, השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה הנדונה, בתוספת ריבית בשיעור של 4% לשנה (עד יוני 1989, 12%; עד פברואר 1991, 8%; עד יוני 1993, 6%) על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו הפרשי הצמדה כאמור, או בשיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.

לפי צו המסים (שינוי שיעור ריבית), התשמ״ט–1989, שיעור הריבית בהגדרה ”הפרשי הצמדה וריבית“ הוא 4% לשנה.

(ב)שילם אדם מס לשנת מס פלונית, בין דרך ניכוי ובין בדרך אחרת, יתר על הסכום שהוא חייב בו על פי הדו״ח שהגיש לפי סעיף 131, והדו״ח היה מבוסס על פנקסי חשבונות, או על מסמכים נאותים – אם אינו חייב בניהול פנקסי חשבונות, תוחזר לו היתרה תוך 90 יום מיום שהגיש את הדו״ח, או ביום 31 ביולי בשנת המס שלאחר שנת המס שלגביה הוגש הדו״ח, לפי המאוחר, זולת אם בשנת המס האחרונה שלגביה נעשתה לו שומה נמצאו פנקסי החשבונות שלו בלתי קבילים, והוא לא הוכיח, להנחת דעתו של פקיד השומה, שהעילה לאי קבילות הפנקסים לא היתה קיימת בשנת המס שלגביה נדרש ההחזר.

(ב1)היה אדם חייב בהגשת דו״ח לפי סעיף 131 או לפי סעיף 135, קודם למועד החזר יתרת המס לפי סעיף קטן (ב) (להלן – מועד החזר המס), ולא הגישו עד למועד החזר המס, רשאי המנהל לעכב את ההחזר לתקופה שלא תעלה על 90 ימים מיום שיוגשו הדו״חות האמורים.

(ג)ההחזר לגבי יתרה בתקופה שמתום שנת המס או מיום התשלום, לפי המאוחר, ועד ליום ההחזר, ייעשה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית; לגבי מי שיש לו תקופת שומה מיוחדת, יבוא לענין זה תום תקופת השומה המיוחדת במקום תום שנת המס.

(ד)הוחזרו לנישום סכומים על פי סעיף זה והתברר שלא הגיעו לו, יראו אותם, למעט הפרשי הצמדה וריבית, כחוב מס המגיע מהנישום מתום שנת המס שאליה מתייחס הדו״ח שעל פיו הוחזרו.

פורסמו תקנות מס הכנסה (החזר מס יתר), התשמ״ד–1983.