Skip to main content

Law1964

Section 1 of חוק הסדרת מקומות רחצה, תשכ״ד–1964, איסור רחצה.

1. איסור רחצה

שר הפנים רשאי לאסור בצו את הרחצה בחלק של חוף ים, נהר או אגם, שגבולותיו מסויימים בצו, אם הרחצה באותו חלק עלולה, לדעתו, לסכן חייהם של בני אדם, וכן רשאי הוא לאסור, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רחצה כאמור אם היא עלולה לפגוע בבריאותם של בני אדם.

פורסם צו הסדרת מקומות רחצה (מקומות רחצה אסורים ומוכרזים בים התיכון, בים כנרת, בנהר הירדן, בים המלח ובים סוף), התשס״ד–2004.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק הסדרת מקומות רחצה, תשכ״ד–1964⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring