Law1964The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 5א of חוק הסדרת מקומות רחצה, תשכ״ד–1964, הוראות לענין מקום מרפא מוכרז.
5א. הוראות לענין מקום מרפא מוכרז
תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשס״ד
(א)בסעיף זה, ”מקום מרפא“ – בריכות שחיה, מרחצאות או מעיינות מרפא הנתמכים בידי המדינה או רשות מקומית, במישרין או בעקיפין, ששר הפנים בהתייעצות עם שר התיירות ועם שר הבריאות, ולענין בריכות שחיה בבתי מלון, בהתייעצות עם שר הבריאות ובהסכמת שר התיירות, הכל לפי הענין, הכריז עליהם בהודעה ברשומות כי הם מקום מרפא; לענין זה, ”בית מלון“ – כהגדרתו בחוק שירותי תיירות, התשל״ו–1976.
(ב)מקום מרפא יקבע מועדים לרחצה נפרדת לגברים ולנשים; מועדים כאמור ייקבעו בשעות היום ולמשך זמן שלא יפחת מחמש שעות שבועיות לגברים וחמש שעות שבועיות לנשים.
(ג)במקום מרפא לפי סעיף זה, יסדירו הבעלים, המחזיק, או שניהם, את כל הנחוץ כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות גישה למקום המרפא ושימוש בו.
(ד)(בוטל).
(ה)שר הפנים יקבע הוראות לעריכת סידורי גישה לאנשים עם מוגבלות לפי סעיף זה, בהתייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ובשים לב, בין השאר, להוראות כל דין בדבר נגישות.
The text on this page is adapted from the entry חוק הסדרת מקומות רחצה, תשכ״ד–1964 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.