מאיר ד. השקעות וייזום בע"מ נ' עיריית עפולה ואח'

פסק-דין

עניינו של הערעור שלפנינו בדרישת תשלום שהוציאה עיריית עפולה (המשיבה 1 לפנינו; להלן: העירייה) למערערת ביום 19.3.2014, שבגדרה נדרשה המערערת לשלם לעירייה סכום של כמיליון ש"ח עבור היטלי סלילה, תיעול ושצ"פ; וכן אגרות בניה ופינוי פסולת. כנגד דרישת תשלום זו הגישה המערערת עתירה מינהלית. אחת מטענות המערערת המכוונת לחוקיות התשלום, גורסת כי מדובר בכפל חיוב עבור עבודות פיתוח שבהן היא נשאה – לטענתה – באמצעות תשלום למשיבה 2, חברה ממשלתית אשר פועלת בתחום פיתוח תשתיות עירוניות להקמת ישובים ושכונות חדשות (להלן: ערים).

נקודת המוצא לדיון היא כי העירייה זכאית לגבות היטלי פיתוח בהתאם לתעריפי היטלי הפיתוח כפי שאלה קבועים בחוקי העזר, ולא מעבר לכך; וכי אין היא "רשאית לגבות מהיזם אגרות והיטלים עבור עבודות פיתוח שביצע ומימן בעצמו, אחרת יהיה החיוב בבחינת 'כפל היטל' אסור" (ע"א 4708/14 י.ח דמרי בניה ופיתוח בע"מ נ' המועצה המקומית גן יבנה, פסקה 20 (24.8.2015); עע"ם 2314/10 עיריית ראש העין נ' אשבד נכסים בע"מ, פסקאות 34-33 (24.6.2012)). עיון בטענות הצדדים מעלה כי קיימות ביניהם מחלוקות אשר לשאלת זהות הצדדים אשר ביצעו את עבודות הפיתוח השונות, שעומדות ברקע ההליכים דנן, ושנשאו בעלותן; וכי אלו לא התבררו די צורכן לפני בית המשפט לעניינים מינהליים (ראו בעמ' 16 לפסק הדין). משכך, ראינו להחזיר את הדיון לבירור הסוגיות העובדתיות האמורות לבית המשפט המחוזי, שיכריע בהן כחכמתו וייתן פסק דין משלים. בית המשפט ייתן הוראות באשר להמשך ההליך שלפניו כחכמתו. טענות הצדדים שמורות להם בהתייחס לפסק הדין, כמו גם לפסק הדין המשלים.

הערעור מתקבל אפוא כאמור. לא ייעשה צו להוצאות.

ניתן היום, ה' בכסלו התשע"ח (23.11.2017).