דב קוליוק נ' עיריית תל אביב

פסק-דין

1.בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב דחה עתירה של המערער בה השיג, בין היתר, על כך שננקטו נגדו הליכי גבייה מינהלית. זאת בקשר לחובות ארנונה לגבי נכס של המערער המצוי ביפו. מכאן הערעור שבפנינו.

2.מתברר, כי עוד בשנות ה-90 של המאה שעברה ניתנו מספר פסקי-דין נגד המערער לעניין חובותיו למשיבה בגין הנכס. כמו כן נפתחו הליכי הוצאה לפועל על בסיס אותם פסקי-דין. בהמשך, בשנות האלפיים המוקדמות, החלה המשיבה לנקוט הליכי גבייה מינהלית. המערער טוען כנגד החובות וכנגד האפשרות לנקוט הליכי גבייה מינהלית לאחר שנים רבות.

3.בדין נדחו טענותיו של המערער. חלק מטענותיו, בקשר לגובה החוב וכן טענת "פרעתי", נדחו על ידי רשמי ההוצאה לפועל בהחלטות מן הימים 22.03.2009 ו-21.06.2011. המערער לא השיג על אותן החלטות. כך למשל, בהחלטה מיום 22.03.2009 נקבע במפורש מהו גובה החוב (208,092 ש"ח). ברי, כי במסגרת העתירה המינהלית לא ניתן לתקוף את החלטותיהם של רשמי ההוצאה לפועל. גם לא הייתה כל מניעה לפתוח בהליכי גבייה מינהלית, אף לאחר שנים, כאשר אלה נתבססו על פסקי-דין שניתנו בעבר ועל תיקי הוצאה לפועל שנפתחו בעקבות פסקי-הדין. סבורים אנו כי בדין נדחתה טענת ההתיישנות על ידי בית משפט קמא.

4.הערעור נדחה. המערער יישא בשכר טרחה בסך 30,000 ש"ח.

ניתן היום, י"ב באב התשע"ב (31.07.2012), בנוכחות

באי-כוח בעלי הדין.