ד"ר אפרים רימון נ' מלכה שמול ואח'

פסק-דין

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

לאחר שמיעת הצדדים הצענו למערער לחזור בו מערעורו בכפוף לאמור להלן, והוא נענה. רשמנו לפנינו, ראשית, את הצהרת המשיבים 8-1 כי אין בדעתם לחקור את המערער באשר לתוכן דיוניה של ועדת הבקרה והאיכות של משרד הבריאות, שהם חסויים על פי דין, אלא באשר לניסויים עצמם נשוא התובענה הייצוגית. שנית, רשמנו לפנינו מפי בא כוח המשיבה 9, כי אין רדיפה והתנכלות כלפי המערער מצד משיבה זו. שלישית, ברי כי המערער זכאי להגנות שבדין בעת עדותו, אך הוא הודיע שאין לו טענות של הפללה עצמית. נושא אופן שמיעת העדות מסור לבית המשפט המחוזי (וראו פסקה 20 להחלטתו), ואיננו נדרשים אליו. אין מניעה שבעת עדותו של המערער יהא נוכח עו"ד מטעמו, אך אין מקום לייצוג המערער בפני בית המשפט המחוזי כעד. ולבסוף, רביעית, על דרך העיקרון נראית לנו פרשנות בית המשפט קמא, בה תומכת המדינה, לסעיף 22 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996, קרי, כי אין הסעיף מוליד חיסיון גורף על הנושאים הנדונים בועדת הבקרה והאיכות במובן המונע דיון משפטי בהם, והחיסיון, כאמור בסעיף 22(ב), הוא "על תוכן הדיונים שהתקיימו בועדת הבקרה והאיכות, הפרוטוקול, כל חומר שהוכן לשם הדיון ושנמסר לה", ואלה "חסויים בפני כל אדם לרבות המטופל הנוגע בדבר ולא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי"; כך – לא פחות ולא יותר. החלטה זו תובא לידיעת בית המשפט המחוזי.

בנתון לאמור נמחק הערעור. אין צו להוצאות.

ניתן היום י"א באב התשע"ה (27.07.15).