אלנה דוברינסקי נ' ריבה צנטר

פסק-דין

המערערת הגישה תביעה לבית-המשפט המחוזי בחיפה לביטול פסק-דין שניתן על-ידי אותו בית-משפט בתאריך 10.1.99, אשר נתן תוקף להסכם פשרה שנעשה בינה לבין המשיבה, שעה שהמערערת הייתה מיוצגת.

בהליך נוסף, אותו יזמה המשיבה, הגיעו הצדדים להסכם, בגדרו נוספו לפסק-הדין תנאים נוספים. גם בגדר הליך זה הייתה המערערת מיוצגת.

בערעור טענה המערערת, כי הסכמותיה בהליך השני ניתנו תחת כפייה, פחד, לחץ והטעייה. על-פי הנטען על-ידה, ההסכם בהליך השני, ופסק-הדין בעקבותיו הרעו את מצבה, והסכמתה לא נבעה אלא בשל איומי המשיבה. לעניין טענה זו מסתמכת המערערת אך ורק על תצהירה אשר הוגש על-ידה. בית-המשפט המחוזי דחה את טענותיה העובדתיות וקבע, כי אין ממש בתביעתה, וכי לדעתו התביעה אף הוגשה בחוסר תום-לב. אשר-על-כן, דחה בית-המשפט המחוזי את תביעתה.

בערעור בפנינו חזרה המערערת על טענותיה, ובא-כוחה הדגיש כי לא נחקרה על תצהירה ועל טענות האיומים שהעלתה. ואולם, לא מצאנו בטענותיה עילה להתערב בממצאיו העובדתיים של בית-המשפט המחוזי, אשר כידוע, קביעתם מסורה לערכאה אשר בחנה את הראיות שהוצגו בפניה.

משכך, אנו דוחים את הערעור.

המערערת תשלם למשיבה שכר טרחת עורך-דין בסך 35,000 ש"ח.

ניתן היום, י"ב בשבט תשס"ג (15.1.03).