נטלי גריגורייביך ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

פסק-דין

לאחר שבחנו את פסק דינו של בית המשפט קמא, את הודעות המערער ואת סיכומי הצדדים ולאחר ששמענו את טיעוני בא כוח המערערים – עו"ד ודים מלמד – שעשה כל שביכולתו למען מרשיו בדיון שהתקיים לפנינו; לא ראינו צורך בתגובת באי כוח המשיבים לטיעוני בא כוח המערערים.

נחה דעתנו כי דין הערעורים להידחות.

בית המשפט קמא פסק כי המערערים נטלו על עצמם לאחר בחירה מושכלת, סיכון מודע לנהל הליך משפטי נפרד ועצמאי מול ממשלת אוקראינה, ולאחר שנדחתה תביעתם העצמאית נגד ממשלת אוקראינה קמה נגדם מניעות המהווה מחסום דיוני המונע מהם להישמע במסגרת תביעתם מושא הערעור שלפנינו.

בית המשפט קמא הוסיף וקבע כי בלאו הכי קם כנגד המערערים השתק מכוח מעשה בית דין בשל קביעות בית המשפט במסגרת תביעת שכר טרחה בת"א (ת"א) 77020/04 מיום 11.7.2007 (קביעות שאושרו על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו במסגרת ע"א (מחוזי ת"א) 3635/07 מיום 8.7.2009). לפי קביעות אלה לא התרשל המשיב 2, לא הסתיר מידע והתנהל ללא דופי בייצוג קרובי הנספים. בית המשפט פסק במסגרת תביעת שכר טרחה הן בעניין קביעת שיעור הפיצויים והן בנושא מנגנון חלוקתם. משכך, מושתקים היו המערערים מלטעון בסוגיות אלה לפני בית המשפט קמא בעניין מושא הערעור שלפנינו.

אף בהתעלם מסוגיית השיהוי, לא מצאנו כי יש מקום לדחות את קביעותיו דנן של בית המשפט קמא ואנו סבורים כי הממצאים שנקבעו תומכים במסקנות המשפטיות אליהן הגיע. אשר על כן, הערעורים נדחים. בנסיבותיו המיוחדות של המקרה איננו עושים צו להוצאות.

ניתן היום, ד' בחשון תשע"ד (8.10.2013).