יהודה יזדי נ' אברהם מישאל יזדי

פסק-דין

המשיב הגיש ערעור לבית משפט זה, על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים. המערער סבור, כי טענות המשיב בערעורו נדונו והוכרעו זה מכבר על-ידי ערכאות שונות, ועל כן, קיים לגביהן מעשה-בית-דין. לפיכך, פנה המערער בבקשה לדחות על הסף את הערעור, זאת מתוקף הוראות תקנות 101(א)(1) ו- 101(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. כבוד הרשם עודד שחם דחה את הבקשה, בקבעו כי הבקשה לדחייה על הסף מבוססת על טעמים לגופו של עניין, ועל כן אין ליתן בה החלטה בשלב מקדמי זה של הדיון. כבוד הרשם הבהיר כי למערער שמורה הזכות להעלות את הטענה במסגרת התשובה לערעור.

המערער משיג על החלטה זו. לשיטתו, כבוד הרשם לא היה מוסמך ליתן החלטה בבקשה זו, שכן זו קנויה ל"רשם שהוא שופט", ולדעת המערער, על הרשם להיות שופט באותו בית משפט ולא בבית משפט אחר. בטענה זו אין ממש. טענתו האחרת של המערער היא, כי לגוף העניין מדובר בטענת סף, שהיה מקום להכריע בה כבר בשלב מקדמי זה של הדיון. אלא שגם בעניין זה אינני מוצא מקום להתערב בשיקול דעתו של כבוד הרשם, שקבע כי במקרה זה ראוי לה לטענה זו שתתברר בשלב מתקדם יותר במשפט.

הערעור נדחה בלא שראיתי צורך בקבלת תגובה. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ד בשבט התשס"ה (3.2.05).