זייתון עבד אלחלים ואח' נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

עותר 1, ישראלי תושב לוד, נישא בשנת 2003 לעותרת 2, תושבת האזור המתגוררת בשכם. בקשה לאיחוד משפחות שהגישו למשיב נדחתה בשנת 2007 מהטעם שעותרת 2 – ילידת 1986 – אינה עומדת בקריטריון הגיל הקבוע בסעיף 3 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003. משכך, הוגשה העתירה הנוכחית, בה התבקשנו להורות למשיב להתיר את כניסתה של עותרת 2 לישראל ולקבל את בקשתה לאיחוד משפחות עם עותר 1.

לא נוכל להושיט סעד לעותרים. סעיף 2 להוראת השעה הנ"ל קובע כי "בתקופת תוקפו של חוק זה, על אף האמור בכל דין לרבות סעיף 7 לחוק האזרחות, שר הפנים לא יעניק לתושב אזור ... אזרחות לפי חוק האזרחות". אמנם, להוראה זו נקבעו חריגים (ראו סעיף 3 להוראת השעה) – אולם עניינם של העותרים אינו נמנה עליהם. כידוע, לבית-משפט זה הוגשה סדרת עתירות שביקשו לבחון את חוקתיותה של הוראת השעה, ואלה נדחו, בדעת רוב, ביום ט"ז באייר התשס"ו (בג"צ 7052/03 עדאלה נ' שר הפנים (טרם פורסם, 14.5.06)).

העולה מכך הוא כי במצב הנורמטיבי הנוכחי הוראת השעה שרירה וקיימת ולא נוכל להתערב בהחלטת המשיב הדוחה את בקשתם של העותרים. ככל שהעתירה מבקשת להסדיר את כניסתה לישראל של עותרת 2 – הרי שבית-משפט זה אינו הערכאה המתאימה לדון בסוגיה זו (ראו פרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מנהליים, התש"ס-2000).

העתירה נדחית אפוא על הסף.

ניתנה היום, ל' בשבט התשס"ח (06.02.08).