אלעד שטרית נ' בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ואח'

פסק-דין

עתירה זו מופנית כנגד החלטת בית משפט זה, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, לדחות בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו שלא להתיר לעותר להמציא כתב תביעה אל מחוץ לתחום המדינה.

העותר הגיש תביעת נזיקין נגד המשיבה 3 לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מהיחשפות לרעלים שפלט מכשיר טלוויזיה שרכש מתוצרת המשיבה 3. בקשת העותר להמציא את כתב התביעה מחוץ לתחום המדינה, על-פי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 התקבלה על-ידי רשמת בית המשפט המחוזי (השופטת ע' צ'רניאק), ובקשת המשיב 3 לביטול ההיתר נדחתה על-ידי רשמת בית המשפט המחוזי (השופטת י' שיצר). המשיבה 3 ערערה על החלטה זו בפני בית המשפט המחוזי (השופטת ה' גרסטל) אשר קיבל את הערעור וקבע כי תקנה 500 אינה חלה בעניינו של העותר ולפיכך ביטל את היתר ההמצאה. על פסק הדין של בית המשפט המחוזי הגיש העותר בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, וזו נדחתה ביום 24.8.2003 על-ידי השופט א' ריבלין. על החלטה זו הוגשה העתירה שבפנינו.

דין העתירה להידחות על הסף. כידוע, בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור נוספת על הכרעות בתי המשפט של מערכת בתי המשפט (ראו: בג"ץ 3481/02 קריב נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(6) 869; בג"ץ 4552/02 ברייה (אטיאס) נ' עיריית אילת (לא פורסם)). העתירה מהווה נסיון של העותר לערער פעם נוספת על ההחלטה שלא להתיר לו להמציא את כתב התביעה אל מחוץ למדינה, לאחר שבקשת רשות הערעור בפני בית המשפט העליון נדחתה, ועל כן דינה להדחות.

העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ז בטבת התשס"ד (21.1.2004).