Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

אלעד שטרית נ' בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ואח'

HCJ 11466/03 was decided on 21 January 2004.

The court's decision, in its own words.

דין העתירה להידחות על הסף. כידוע, בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור נוספת על הכרעות בתי המשפט של מערכת בתי המשפט (ראו: בג"ץ 3481/02 קריב נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(6) 869; בג"ץ 4552/02 ברייה (אטיאס) נ' עיריית אילת (לא פורסם)). העתירה מהווה נסיון של העותר לערער פעם נוספת על ההחלטה שלא להתיר לו להמציא את כתב התביעה אל מחוץ למדינה, לאחר שבקשת רשות הערעור בפני בית המשפט העליון נדחתה, ועל כן דינה להדחות.

3 justices heard the case, and the ruling came on 21 January 2004.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 11466/03
Opened
2003
Decided
21 January 2004
Length
2 pages

The panel

  • דורית ביניש
  • אדמונד לוי
  • מרים נאור

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 11466/03 אלעד שטרית נ' בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ואח' (21.1.2004)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 11466/03

בפני: כבוד השופטת ד' ביניש · כבוד השופט א' א' לוי · כבוד השופטת מ' נאור

העותר: אלעד שטרית

נגד

המשיבים: 1. בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים · 2. כבוד השופט העליון א' ריבלין · 3. SHARP CORPORATION · עתירה למתן צו על-תנאי

בשם העותר: עו"ד משה קפלנסקי

בשם המשיבה 3: עו"ד פ' ג' נשיץ ברנדיס ואח'

פסק-דין

עתירה זו מופנית כנגד החלטת בית משפט זה, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, לדחות בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו שלא להתיר לעותר להמציא כתב תביעה אל מחוץ לתחום המדינה.

העותר הגיש תביעת נזיקין נגד המשיבה 3 לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מהיחשפות לרעלים שפלט מכשיר טלוויזיה שרכש מתוצרת המשיבה 3. בקשת העותר להמציא את כתב התביעה מחוץ לתחום המדינה, על-פי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 התקבלה על-ידי רשמת בית המשפט המחוזי (השופטת ע' צ'רניאק), ובקשת המשיב 3 לביטול ההיתר נדחתה על-ידי רשמת בית המשפט המחוזי (השופטת י' שיצר). המשיבה 3 ערערה על החלטה זו בפני בית המשפט המחוזי (השופטת ה' גרסטל) אשר קיבל את הערעור וקבע כי תקנה 500 אינה חלה בעניינו של העותר ולפיכך ביטל את היתר ההמצאה. על פסק הדין של בית המשפט המחוזי הגיש העותר בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, וזו נדחתה ביום 24.8.2003 על-ידי השופט א' ריבלין. על החלטה זו הוגשה העתירה שבפנינו.

דין העתירה להידחות על הסף. כידוע, בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור נוספת על הכרעות בתי המשפט של מערכת בתי המשפט (ראו: בג"ץ 3481/02 קריב נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(6) 869; בג"ץ 4552/02 ברייה (אטיאס) נ' עיריית אילת (לא פורסם)). העתירה מהווה נסיון של העותר לערער פעם נוספת על ההחלטה שלא להתיר לו להמציא את כתב התביעה אל מחוץ למדינה, לאחר שבקשת רשות הערעור בפני בית המשפט העליון נדחתה, ועל כן דינה להדחות.

העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ז בטבת התשס"ד (21.1.2004).

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools