נאהיה עבד אללטיף זיוד ואח' נ' שר הפנים-מר אברהם פורז ואח'

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.העותרת 1 אזרחית ותושבת ישראל, נישאה ביום 7.5.90 לעותר 2, אשר הינו תושב ג'נין שבשטחי הרשות הפלסטינית. בשנת 1994 הגישה העותרת 1 בקשה לאיחוד משפחות ולמתן אשרה ורישיון לישיבת קבע עבור בעלה. ביום 15.3.03 פנה בא כוח העותרים למשיב 2, על מנת לברר מה עלה בגורל הבקשה. נמסר לו, כי הוחלט לסגור את תיקה של העותרת 2, בין היתר מאחר שמשנת 1996 לא התעניינה היא בבקשתה. על החלטה זו מוגשת העתירה דנא.

2.דינה של העתירה להידחות על הסף מחמת השיהוי שבהגשתה. המסכת העובדתית מצביעה על חלוף זמן רב ביותר מאז הגישו העותרים את בקשתם לאיחוד משפחות ועד שפנו לבית משפט זה. במצב הדברים האמור, ולאור הזמן שחלף, אין בידי בית משפט זה היכולת להעביר ביקורת שיפוטית עניינית על הדחייה למעשה של הבקשה. יש לראות בעתירה זו משום בקשה חדשה לאיחוד משפחות, אלא שמקומה של בקשה חדשה אינו בבית המשפט (בג"ץ 8663/03 אבו עגאג נ' שר הפנים (טרם פורסם)).

3.העותרים יוכלו להגיש בקשה חדשה לאיחוד משפחות אם תימצא להם עילה לכך, לאחר שיכריע בית משפט זה בעתירות התלויות ועומדות בפניו בעניין החלטת הממשלה מיום 12.5.02 וחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (בג"ץ 4022/02, 4608/02, 7102/03) ובכפיפות לתוצאותיו של פסק הדין.

העתירה נדחית, איפוא, על הסף.

ניתן היום, ט"ז באדר תשס"ד (9.3.04).