פתחיה מוחמד מחאג'נה נ' שר הפנים-מר אברהם פורז ואח'

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.העותרת נולדה בישראל וקיבלה אזרחות ישראלית. בשנת 1978, לאחר שעברה העותרת להתגורר יחד עם בעלה בג'נין, חדלה היא להיות תושבת ישראל. משביקשה העותרת להפוך לתושבת הרשות הפלשתינאית, חויבה לוותר על אזרחותה הישראלית. לאחר פטירתו של בעלה לפני יותר מחודש ימים, חזרה העותרת לדור עם משפחתה בישראל. ביום 12.2.04 פנתה העותרת למשיב 2 בבקשה להשיב לה את האזרחות הישראלית. ביום 19.2.04 נענתה העותרת כי בקשתה נמצאת בטיפול.

2.העותרת מבקשת מבית משפט זה שיורה למשיב להנפיק עבורה תעודת זהות ישראלית. עוד מבקשת העותרת צו ביניים המונע את גירושה מישראל. העתירה הוגשה לבית משפט זה ביום 10.3.04. בקשתה של העותרת הוגשה למשיב 2 לפני כחודש ימים בלבד ועל כן אין להתפלא על כך שעדיין לא נמסרה לעותרת תשובה בעניינה. כידוע, עתירה לבית משפט זה תוגש, בהתקיימה של עילה מתאימה, אך לאחר שפנייה בנושא לרשות המנהלית נדחתה (ראו בג"ץ 2421/94 אל-טללגה נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם); בג"ץ 3382/02 ינוקשוילי נ' משרד הפנים (לא פורסם)). בשל הזמן הקצר שחלף מאז הגשתה של הבקשה, לא היה סיפק בידי המשיבים להשיב לעותרת. מכאן, שעסקינן בעתירה שהוגשה טרם זמנה ודינה להידחות בהיותה מוקדמת.

3.העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, כ"ג באדר תשס"ד (16.3.04).