מוסקוביץ ניקולינה נ' שר הפנים

פסק-דין

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 2314/04

בפני:

כבוד השופט מ' חשין

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופטת מ' נאור

העותרים:

1.ניקולינה מוסקוביץ

2.קוסטל סטויקאן

נ ג ד

המשיבים:

1.שר הפנים

2.מנכ"ל משרד הפנים

3.מנהל הלשכה האזורית למנהל אוכלוסין תל אביב

עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים

בשם העותרים: עו"ד מגיד חמדאן

פסק- דין

השופט א' גרוניס:

1.עתירה זו מופנית כנגד החלטת המשיבים לדחות את בקשתה של העותרת מספר 1 לאיחוד משפחות עבור בנה העותר 2.

2.העותרת 1 הינה אזרחית ישראלית מכוח נישואיה לאזרח ישראלי, ואילו העותר 2, בנה מנישואים קודמים, נולד ברומניה ונושא דרכון רומני. ביום 23.6.99 הגישה העותרת 1 בקשה למתן רישיון לישיבת קבע בישראל עבור העותר 2. בתאריך 2.4.01 סורבה בקשתה של העותרת 1 מן הטעם כי אין העותר 2 עומד בקריטריונים. העותרים פנו באמצעות בא כוחם והגישו ערר על החלטת המשיב. כמו כן הם פנו מספר פעמים באמצעות עמותות, אך לא קיבלו כל תגובה מן המשיבים. על כך הם משיגים בפנינו. במסגרת העתירה מתבקש גם צו ביניים שיאפשר לעותר 2 לשהות בקרבת העותרת 1 עד שיוכרע בעניין עתירתם.

3.דינה של העתירה להידחות על הסף. עניינה של עתירה זו הוא בבקשה לאיחוד משפחות שמגישה אם עבור בנה. הליך מעיין זה מורכב משני שלבים. השלב הראשון מטרתו הענקת זכות לרישיון קבע והוא נשלט כולו על ידי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952. בשלב השני התכלית היא קבלת אזרחות, וזאת לפי ההסדר שבחוק האזרחות, תשי"ב-1952. בעתירה דנא מצויים אנו בגדרו של השלב הראשון. משכך הם פני הדברים, מקומה של עתירה זו בבית המשפט לעניינים מינהליים ולא בבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ 2208/02 סלאמה נ' שר הפנים, פ"ד נו(5) 950; פרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000). ברור, כי לבית משפט זה נתונה הסמכות לדון בעתירה. דא עקא, עובדת קיומו של סעד חלופי בידי העותרים מובילה לדחיית העתירה על הסף.

4.העתירה נדחית איפוא.

ניתן היום, כ"ג באדר תשס"ד (16.3.04).