רהב ברגרין נ' משרד הבריאות ואח'

פסק-דין

השופט נ' הנדל:

העתירה הוגשה לפני שנה וחצי, ובה התבקשנו להורות למשיבים להנפיק לעותר רישיון לגידול, ייצור, אחזקה ושימוש בקנאביס רפואי, באמצעות צו על תנאי וצו ביניים. בתגובת המשיבים לעתירה למתן צו ביניים הסכימו ליתן לעותר "רישיון שימוש עצמי לקנאביס רפואי במינון של 100 גרם לחודש, לתקופה בת חצי שנה". להסכמה זו ניתן תוקף של החלטה שיפוטית (ראו החלטת השופט צ' זילברטל מיום 1.2.2015). כעת, כעבור שנה וחצי, מבקש העותר את דחיית הדיון וזאת על מנת לתקן את כתב העתירה. בתגובת המדינה לבקשת התיקון נטען כי לאור כניסתו לתוקף של צו בתי משפט לעניינים מנהליים (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשע"ו-2016, והוספת פרט 53 לתוספת הראשונה לחוק אשר לשונו "החלטה של רשות לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973", עניין העתירה בסמכותו של בית משפט לעניינים מנהליים. העותר השיב שתיקון העתירה נדרש לשם העלאת טענות כנגד החלטת הממשלה הרלוונטית, טענות שדינן להתברר בפני בית משפט זה.

חלף זמן רב ממועד הגשת העתירה, ועדיין לא ברור מבקשת העותר מה בכוונתו לתקן. עולה לכאורה כי העתירה, באופן חלקי ואף באופן מלא בהתאם לניסוחה, מקומה בבית המשפט לעניינים מנהליים. זאת נוכח הוספת פרט 53 האמור לתוספת הראשונה כנקבע בצו וכן הבקשה לתיקון. בנסיבות אלה החלטנו להורות על מחיקת העתירה על הסף בשל קיומו של סעד חלופי, על פי העתירה ובקשת התיקון, תוך שמירת הזכויות של כל הצדדים. לו היה עולה בבירור שיש סמכות ייחודית לבית משפט זה, היה מקום לשקול דחיית העניין על מנת לדון בעתירה. אך נראה שנכון יותר יהיה בנסיבות העניין להורות על מחיקתה.

תשומת הלב מופנית לעמדת המדינה לשאלת הסמכות על פי העתירה ובקשת התיקון. עוד נפנה להסכמת המדינה הנוגעת לרישיון השימוש, כפי שפורט לעיל. הסכמה זו תמשיך להיות בתוקף למשך 30 יום. במהלך תקופה זו יהא רשאי העותר לפנות לבית משפט לעניינים מנהליים, גם בעניין זה, היה והצדדים לא יגיעו להסדר.

ניתן היום, ז' בסיון התשע"ו (13.6.2016).